אל הבדואים של הגליל העליון – "כשאנו רוצים להכיר את התרבות הבדואית אנו יורדים לדרום"

אל הבדואים של הגליל העליון – "כשאנו רוצים להכיר את התרבות הבדואית אנו יורדים לדרום"

עניין

רכיבה במסלולים יפים במערב הגליל העליון בנחילם כזיב וגעתון. מפגשים מעניינים עם בדואים צפונים ('בדואים אשכנזים'), דרוזים ומושבניקים. חורש ים תיכוני במיטבו,  כניסה לניקבה בעין טמיר וחומוס בכפר יסיף.

דרוזי ביאנוח
מידע

יאנוח ונחל יחיעם

 

אורך המסלול: 23 ק"מ

זמן: 5 שעות

דרגת קושי: בינוני +. המסלול כולל קטע הליכה ארוך בתוך סבך קוצני בנחל יחיעם

נקודת יציאה וסיום: תחנת הדלק בכניסה לכפר יאנוח.

טיפוס מצטבר: 800 מטר

עונה מומלצת: כל השנה

 

אירוח בכפר ערב אל עראמשה: מוחמד נאזל  0506-952124

שיח' שמס
תיאור המסלול -יאנוח ונחל יחיעם

יאנוח הוא כפר דרוזי הנושק לישוב כפר ורדים. מתחנת הדלק ממשיכים מזרחה כ-400 מטר ומטפסים בדרך עפר שמובילה שלוחה דרומית לכפר יאנוח. על השלוחה בריכת מים העתיקה של הכפר ששימשה להשקיית העדרים. נחזור לכפר כשהמגמה היא להגיע לשביל המסומן בירוק היוצא מהכפר לכיוון נחל יחיעם. עוברים ליד מיתחם התפילה של הקדוש שמש וממשיכים ימינה לגרעין העתיק של הכפר יאנוח. במקום בית בד ובתים שעומדים על תילם יותר מ-300 שנים. אותנו קבלו במאור פנים והסבירו לנו על החיים בכפר לפני הרבה שנים. במקום עברה דרך עתיקה שחברה את עכו עם הגליל העליון וכאן נהגו לעצור ולנוח וזו מקום שמו של הכפר. בחצר הבית גפן מרשימה המטפסת לגובה של כ-10 מטרים. מגג המבנה, תצפית יפה אל מבצר יחיעם ואל מישור חוף הגלגל המערבי.

 הקטע הראשון של השביל מתחיל בדרך עפר וצריך לשים לב, לעזוב אותה כאשר היא חוצה אותו וההמשך הוא רק בהליכה דרך סבך קוצני- לא קל!. השביל יורד וחוצה את נחל יחיעם שנקרא ואדי מג'נונה, כלומר הנחל המשוגע משום שהמים בו מופיעים ונעלמים לסירוגין. מהנחל הוא מטפס לאורך המדרון ונכנס לקיבוץ יחיעם סמוך למבצר יחיעם- הוא קלעת ג'ידין. מבצר יחעם הוא מבצר צלבני  שהיה שייך לסדר הטבטוני ונהרס ע"י ביברס הממלוכי בשנת 1265.  ממשיכים לשער היציאה מהקיבוץ ולאחר כ-400 מטר פונים שמאלה בדרך עפר טובה העוברת דרך החורש, ויורדת לישוב כליל. דרך זו אינה מסומנת במפה, אך בשטח היא ברורה. כליל הוא ישוב שתושביו בחרו לגור במרחקים גדולים האחד מן השני, כך שכל בית הוא מעין חוות בודדים קטנה.

הבית העתיק ביאנוח

צריך לעבור את כליל דרומה ולהתחבר לכביש הכניסה לישוב. בכניסה יש לעקוב אחר דרך העפר המסומנת בכחול והמטפסת ליאנוח לאורך השלוחה. הקטע הראשון מעט תלול, אבל בהמשך דרך העפר הופכת לכביש צר העולה בתוך מטעי זיתים.   זוהי עלייה יפה אך ארוכה ומתישה. הדרך מסתיימת בסמוך לבי"ס התיכון המקומי.  בתוך הכפר יש לנוע לכיוון הכביש הצפוני של היישוב עד לתחנת הדלק שבכניסה לכפר.

מבצר יחיעם

בלילה התארחנו אצל מוחמד נאזל בכפר ערב אל עראמשה. זהו כפר בדואי  שלא מזכיר  את הכפרים הבדואים של הנגב. הכפר מטופח והבתים נאים. מקורם של הבדואים שמתגוררים בכפר הם בשבטים שהגיעו מעירק ומסוריה .  אנשי הכפר סייעו לקיבוצי הגליל העליון בעת מלחמת העצמאות ולכן הם לא פונו מאדמתם עם סיום המלחמה. זהו הישוב היחידי של בני מיעוטים שנמצא ממש על הגבול עם לבנון.

 לדברי מוחמד מה שמייחד אותם  הוא השוויון  בין הנשים לגברים, אי ההפרדה בין המינים בשמחות וההיתר לשתיית אלכוהול – בקיצור "בדואים אשכנזים".  בימים הטובים של הקיבוצים,  מצאו רבים מבני הכפר את פרנסתם בקיבוצי הסביבה, אך כשפקד המשבר הכלכלי את הקיבוצים, נפגעה גם פרנסתם וכיום הם מחפשים עבודה בכל המרחב של הגליל העליון. מה נותר מהמורשת הבדואית- בעיקר סיפורים. הדור הצעיר- הוא ישראלי לכל דבר.  גם הילודה ירדה מאד וכמו שמוחמד אומר-" כאשר אוכלים שניצלים אין כבר כח לעשות ילדים".  המשפחות שהיו פעם גדולות קטנו וגם הערבות ההדית בין התושבים פחתה, פעם כשמישהו אבד כבש כל הכפר נזעק לחפש אותה, היום הוא אומר, ספק אם מישהו יצא לחפש אדם שנעדר.

מוחמד נאזל בערב אל ערמאשה
יום שני: אל נחל כזיב ונחל געתון

אורך המסלול: 42.5 ק"מ

זמן: 8 שעות, כולל כניסה לעין טמיר.

דרגת קושי: בינוני +, המסלול כולל מספר עליות.

טיפוס מצטבר: 1018 מטר

נקודת יציאה וסיום: קיבוץ געתון.

פינוי פצוע מהשטח
תיאור המסלול (יום שני)

יוצאים מקיבוץ געתון  בכביש לכיוון עין יעקב ואחר כ- 800 מטר, פונים לסינגל אופניים שיורד דרך החורש לנחל געתון. כאם אירעה לנו תקלה רצינית שאחד הרוכבים שלנו אלון אפשטיין מקיבוץ שדה בוקר, נפל ונפצע באורח קשה בברכו. נאלצנו להעלות אותו בחזרה אל הכביש באלונקה (כמו בימים הטובים בגולני...).

ציור של בדואים - ערב אל ערמאשה

ממשיכים במעלה נחל געתון  בשביל יפה שעובר בתוך חורש עד למושב מעונה. ממעונה ממשיכים לכיוון אזור התעשייה קורן ופונים לכביש הנהדר היורד לעין זיו. הירידה ארוכה ומורדות ההרים ירוקים כמו באירופה. המים של עין זיון נשאבים על ידי מקורות שמשאירים מעט מים למטיילים ולנחל. לאנשי מדבר כמונו מדובר בהרבה מים. לאחר קטע הליכה קצר, מתחילה הדרך במורד נחל כזיב שפתוחה רק להולכי רגל ולאופניים. נרכב עד לעין טמיר. הכניסה לנקבה עם פנסי ראש. מדובר בחוויה  נהדרת של זחילה בתוך המים. בעבר שמפלס המים היה גבוה יותר, היה צריך לצלול כדי להגיע לאולם האחרון כח המים הגיעו עד לתקרה וזה היה שיאו של הטיול בנחל כזיב.  ליד עין טמיר בריכה יפה שניתן לרחוץ בה ובהמשך הנחל בריכה יפה יותר. בהמשך הנחל, עוברים מתחת למבצר המונפורט  ששלט על הדרך שעברה בנחל. שוב, המראה של המונפורט מתחתית הנחל יפה מאד.

חגב גלילי
 הדרך חוצה את האפיק מספר פעמים, אך המעבר הוא די פשוט. הקטע הסגור לרכס מסתיים מחסום ברזל מזרחית לעין חרדלית. מהשער ממשיכים עוד כק"מ וחצי עד לפנייה ימינה בדרך עפר מסומנת בכחול שעולה לכיוון הישוב מנות. עתה עלינו לחצות עוד שני רכסים כדי להגיע לגעתון ודרך הפדלים נלמד על המבנה הגיאומורפולגי של מערב הגליל העליון שבנוי משלוחות שכיוונם מזרח- מערב. לכן, מי שחפץ לנוע בכיוון צפון-דרום ולא דרך מישור  החוף, חייב לחצות את השלוחות הללו. הדרך עוקפת את מנות מדרום וממשיכה מזרחה. זוהי דרך טובה שממשיכה הלאה לכיוון מצפה הלה. חולפים על פני שכונות הוילות החדשות של מנות ויורדים בדרך העפר  המסומנת בירוק היורדת אל נחל אשחר.
המונפורט מנחל כזיב

ממשיכה דרך מטעי זיתים. ממשיכים בכיוון  כללי לדרום מערב (לא על הסימון) בדרך שעוברת בסמוך לחוות רועים (מהכפר אבו סנאן). הנוף פסטורלי והמגמה שלנו היא להתחבר לכביש מעלות-צומת כברי בסמוך לירידה לנחל געתון (לא הרחק מעין געתון). הירידה יחסית טובה וההמשך דרך נחל געתון והעלייה בדרך המסומנת בירוק דרך עינות אט לכביש העולה לגעתון. בדרך חולפים על פני חורבת געתון, מבנה מרשים ששייך למשפחה סורית אמידה, משפחת סורסוק (ראה קישור למטה)   שתיכננה להקים מלון במקום. מי יודע, אולי עוד יגיע היום...

מידע על חורבת געתון