אל מזרח השומרון – "אנחנו בדיוק כמוכם"

בדד, למרגלות הסרטבה
עניין
יומיים של רכיבה בנופים המדהימים של בקעת הירדן ומזרח השומרון- אזורים שנזנחו ממפת הטיולים בארץ. הכרות עם היישובים והתושבים של אזורי ספר אלו החיים הרחק ממרכז הארץ.
כבשת הרש
מידע

ממכורה ליפית דרך הסרטבה .

 

אורך: 21 ק"מ

זמן: 4 שעות.

דרגת קושי:  בינוני + . המסלול כולל עליות וירידות תלולות.

נקודת יציאה: מושב מכורה.

נקודת סיום: מושב יפית.

עונה מומלצת: מרץ, פברואר כאשר הפריחה בעיצומה.

טלפונים חשובים:

ביטחון מכורה: 057-7261103

מידע  נוסף למסלולי אופניים באזור: רועי נתן: 050-8775391

מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6, בקעת הירדן ומזרח השומרון.

רועי נתן ממכורה ודור ההמשך

"ומאין היו משיאים משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרפינא, ומגרפינא  לחוורן, ומחוורן לבית בילתין; ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש." (משנה ראש השנה ב, ה"ד). 

מבט אל הסרטבה מדרך אלון

את הטיול התחלנו בכוכב השחר בשיחה עם מתיישבים ותיקים ביישוב המונה כיום כ-300 משפחות ונמצא בתהליך התרחבות שהוקפא בעקבות ההקפאה. בישובים הדתיים בולטת האידיאולוגיה של התושבים לגיור באזור זה של ספר השומרון על אף הקשיים ועל אף תקופות קשות מבחינה ביטחונית. מאד חשוב להם להיות קשורים לעם ולמדינה.  ההתנתקות מרצועת עזה גרמה להקצנה בקבר בני הנוער ומשבר גדול שהתבטא בכך שחלק מהם לא רצו להתגייס לצבא. מכוכב השחר נשקף נוף מרהיב של בקעת הירדן והרי עבר הירדן המזרחי. את השם ליישוב נתן רחבעם זאבי מהשם הערבי של ההר הסמוך לישוב, קובת א-נג'מה. לעומת המצב הקשה של חלק מיישובי בקעת הירדן, כוכב השחר משגשג וכנראה שצריך אידיאולוגיה חזקה כדי לשרוד במקומות כאלו ולהתגבר על הקשיים הביטחוניים ועל אי הודאות הפוליטית של האזורים הללו.

חומת המצודה בסרטבה

הרכיבה מתחילה ממכורה שעלה לקרקע ב-1976. יוצאים שער היישוב וממשיכים בדרך העפר העוברת  ליד החממות ויורדת לאורך שלוחה עד ההתחברות לדרך המסומנת בכחול. זוהי הדרך שעימה נטפס למעלה. באביב הנוף הוא פסטורלי, עדרי כבשים מפוזרים לאורך המדרון וצלילי הענבלים מהדהדים למרחוק. הדרך מטפסת בפראות למעלה לכיוון גקבל אל מחג'רה  ובמספר קטעים אין ברירה אלא ללכת. מלמעלה נוף יפה על כל אזור נחל תרצה ורכס אל מחרוק. ממשיכים בדרך המסומנת בשחור עוד כ-600 מטר ואז מגלים שהיא יורדת שוב ומטפסת חזרה למעלה. אנחנו בחרנו לנסות ולהימנע מאיבוד גובה זה. ועקפנו את אום חלל, נ.ג. 408 מצד דרום מערב בהליכה\ רכיבה בשביל צר במדרון תלול  עד ההתחברות עם הדרך המסומנת בירוק. מכאן מתחיל  קטע רכיבה לאורך קו הרכס בדרך עפר מסומנת באדום שעולה ויורדת בפראות. קטע רכיבה יפה אך לא קל. הסרטבה נראית  כבר קרובה. עוד עליה ועוד ירידה והנה מגיעים לתחילת השביל הרגלי שעולה לראש ההר. את האופניים ניתן להשאיר למטה.

בומי והפרגולה - כוכב השחר -2010

מלמעלה תצפית נהדרת אל בקעת הירדן והרי הגלעד. עמק הע'ור הירדני מעובד באינטנסיביות וכל פיסת קרקע מכוסה ביריעות פלסטיק. זהו גן הירק של ממלכת ירדן. מתחתינו מוצב מסטרא ובמערב ניתן לראות את השביל היפה שיורד לעין ג'רוזליה שיורד לאורך המדרון.

תיאור מפורט של הארכיאולוגיה וההיסטוריה של סרטבה מובא בספרו של אדם זרטל (ראה רשימת מקורות).

אבני הלבבות בסרטבה

המצודה שהייתה בראש ההר ושרידיה מפוזרים נקראת גם מצודת אלכסנדריון והיא חלק ממערך של מצודות חשמונאיות ותפקידן העיקרי היה לשמש מבצרי גבול לסימון ההתיישבות היהודית, ומקום מפלט לשליט בעת צרה. המצודה הוקמה ע"י אלכסנדר ינאי והיא מוזכרת לראשונה בימיה של המלכה שלומציון (67-76) לפנה"ס. מאוחר יותר (63 לפנה"ס) המקון מוזכר בקשר לריב בין הורקנוס לאנטיפטרוס לבין אריסטובולוס. הראשונים מבקשים את עזרתו של פומפיוס הרומאי שעולה להלחם באריסטובולוס וכך כותב יוסף בן מתיתיהו (מלחמות היהודים, א, ו, ה ): "לדבר הזה התאנף פומפיוס והטה אוזניו לתחינות הורקנוס ואנשיו ויצא להלחם באריסטובולוס ולקח עמו את כל צבא הרומאים ורבים מבני בריתם בסוריה. הוא נסע דרך פחל ובית שאן ובא אל העיר קוראי, אשר שם ראשית גבול ארץ יהודה כשבאים אליה בדרך היבשה, ושם שמע כי נמלט אריסטובולוס אל אלכסנדריון, הוא מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה, ושלח אליו פקודה בלשון מושל עריץ לרדת מן המבצר..".

המלחמות בין היהודים לרומאים נמשכו באיזור הסרטבה בין הנציב הרומאי גביניוס לבין אלכסנדרוס (בן אריסטובלוס).

בתקופת הורדוס המבצר שמש כמקום קבורה ומסתור. הורדוס מצווה לרצוח את שני בניו מהמלכה מרים והם מובאים לקבורה במבצר שהיה אחד משלושת המבצרים שהוא בנה ושפץ (השניים האחרים היו הורקניה והרודיון). המים למבצר הגיעו ממערכת משוככלת של בורות מים לאגירת מי גשמים, ממערב למבצר הכוללת בין השאר אמות מים וסיפון ( ראה בספרו של אדם זרטל עמ' 468-471).

כדאי לרדת למטה במדרון הזרוע באבנים ולהגיע לשרידי הפריסטיל ההרודיאני. למטה ניתן לראות באבנים חצובות בצורת לב שהשתמרו באופן כמעט מושלם. מהפסגה ניתן לראות יפה את מהלכו של השביל שעובר בנחל ג'רוזליה, השביל שאנו נרד בו. למעשה זה היה נתיב העלייה העיקרי אל ההר. צפונה אפשר לראות העמק של ואדי פרעה הוא נחל תרצה היורד מאיזור שכם ואת ההצרה של ככר הירדן הנובעת מהתקרבות רכס צפון השומרון.  

 

הפעם ירדנו מהאוכף לכיוון בקעת פצאל בדרך עפר שמסומנת באדום וחלקה עובר על תוואי של דרך רומי. החלק העליון של הדרך הרוס ותלול ומחייב הליכה, אך החלק התחתון טוב יותר ונמשך לאורך ואדי אל קרין. הדרך יורדת במספר פיתולים ומתחברת לכביש הבקעה מצפון למושב יפית וניתן להמשיך ולסיים במפגש הבקעה.

קיימת אופציה נוספת  לרדת בשביל הנהדר לכיוון משואה שעובר בעין ג'רוזליה.

ארגמן
מארגמן לנחל תלכיד דרך רועי

אורך: 27 ק"מ

זמן: 5 שעות

המסלול הרגלי בנחל תלכיד ופיראן אורך כשעה ורבע נוספים.

דרגת קושי: בינוני +. המסלול כולל עליות וירידות תלולות.

נקודת יציאה: מושב ארגמן.

נקודת סיום: החניון בנחל תלכיד- 13 ק"מ צפונית לארגמן.  

לחלופין ניתן להפוך את המסלול למעגלי ולחזור לארגמן.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6, בקעת הירדן ומזרח השומרון.

 

 

הערה: יש לתאם עם רכז הביטחון של ארגמן, פתיחה של השער הצפוני של הגדר ההיקפית של הישוב.

לוח המודעות-ארגמן, מרץ 2010

הישוב ארגמן נקרא על שם שני קציני צה"ל אריק רגב וגד מנלה שנפלו במרדף אחר מחבלים בבקעה ב-1968 .  נצא מהשער הצפוני של הישוב  במטרה לעלות בדרך המסומנת בכחול.  בקטע הראשון עד הטיפוס תוואי הדרך אינו ברור. ניכר שהדרך לא בשימוש תכוף. לאחר כ- 800 מטר מהשער הדרך מתחילה לטפס בחדות לכיוון נ.ג. 21. כדאי לשים לב לסלעי הגיר החרוצים שבמדרון. הדרך מגיעה לכיפה ומשם יורדת ומטפסת שוב לאוכף שבו גל אבנים. ממול ניתן לזהות את הישוב חמרה ואת הרכס הגבוה של ג'בל טמון. מהאוכף הדרך יורדת בין ראס אום  חוביזה מצפון וראס אל חרובה מדרום עד הפנייה ימינה לדרך המסומנת באדום העולה לכיוון הבוקיעה.

אירוס הגלבוע ליד חמדת

הבוקיעה היא בקעה צרה בכיוון צפון דרום שבה נמצאים הישובים בקעות ורועי. הדרך לרועי היא דרך נוחה לרכיבה ובתקופת האביב הבקעה ירוקה והמראה פסטורלי. את רועי עקפנו מדרום והתחברנו לדרך אלון.ממשיכים צפונה כ-2 ק"מ עד למחנה של עוצבת כפיר ופונים ימינה לכיוון הישוב חמדת. מעלינו הר פלס הבולט באנטנות הגבוהות שלו.

ממשיכים וחולפים ליד בסיס צבאי שפעם היה של חטיבת גולני (וזכיתי לבלות בו שלושה חודשים בתור ס"מפ של פלוגת מסלול) והיום הוא  שיך לחטיבת כפיר ומשם הכביש מטפס אל  הישוב חמדת. חמדת ישוב דתי המונה כ-35 משפחות צופה אל הרי הגלעד ובקעת הירדן. ניתן להצטייד במים בש.ג   שלהבדיל מהבסיס הצבאי למטה אפשר לנו למלא מים.  

כדי להגיע לדרך העפר היורדת לבקעה יש לעקוף את הישוב מצפון לאורך הגדר. הדרך מתחילה משער (סגור) בגדר הקיבוץ. לאורך גדר היישוב ראינו מספר אירוסי גלבוע פורחים.  הדרך מסומנת בירוק והיא מדהימה לרכיבה.
הבוקיעה מדרום לרועי

במדרונות בולטים כתמים ירוקים של עצי אוג קוצני שיוצרים מעין טבעות במספר מקומות. עמודי פריחה וורדים של חוטמית זיפנית ניצבים ליד הדרך. אנו נמצאים בשמורת הטבע של אום זוקא. הדרך מגיעה לכביש הבקעה ומשם הדרך קצרה לחניון של נחל תלכיד הוא ואדי קעוד אום אידה.

במקום מספר שולחנות פיקניק. המסלול הרגלי בקניונים של נחל תלכיד ונחל פיראן אורך כשעה וחצי והוא כולל טיפוס ביתדות ברזל. אלו שני קניונים קצרים ועמוקים שהתפתחו במתלול היורד מהר פלס  לעבר בקעת הירדן . השביל מטפס בנחל תלכיד ואחר יורד בואדי פיראן. בנחל תלכיד מספר גבי מים קטנים שמתמלאים לאחר הגשמים. סה"כ מסלול הליכה מומלץ.

תצפית אל נחל יבוק והגלעד מאום זוקא
מקורות

מדריך ישראל החדש-  שומרון ובקעת הירדן. ידיעות אחרונות, כתר ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001.