אל המבשלות בירוחם ושביל סובב ירוחם- בין מכתש לאגם.

"שמש מדבר צרבה פניה

את עקבות השנים

את כמיהת ילדיה,

באגם היא עיטרה את שובל שמלתה,

מכתש ומחצב היו תקוותה.

אך לעד לנו תהיי בית חם

ואנו בשמך נקרא ירוחם"    

                                     רונית, ירוחם 2008

מכתש בשלט
עניין

זהו טיול שסובב סביב ירוחם הן במובן הפיזי והן במובן האנושי. להכיר את האזור ואת האנשים שעושים את המקום המיוחד הזה ששמו ירוחם שקורים בו היום דברים טובים מאד ואנשים בוחרים מרצונם לבנות את ביתם בירוחם. הסיום הוא בארוחה ביתית נפלאה אצל אחת מהמבשלות, אנו זכינו לטעום ממטעמיה של לאה גרינברג.

לאה גרינברג מהמבשלות של ירוחם
מידע: (4.12.09)

אורך המסלול: כ- 30 ק"מ

זמן: 4.5 שעות

דרגת קושי: בינוני. המסלול כולל מספר קטעים טכניים .

עונה מומלצת: כל השנה למעט בקיץ

נקודת יציאה וסיום: כניסה לאגם ירוחם

לתיאום עם המבשלות: יורם צביק  054-4761761 (לא בשבת). עלות ארוחה 85 ₪

מידע נוסף "עמותת "עתיד במידבר" – 08-6585484

שי בנטל: 0505-914174

www.bamidbar.org

מפה: מפת שביל נט, מסלולי רכיבה ברמת הנגב וירוחם.

 

 

תודה מיוחדת

למיכאל ביטון ולשי בנטל על הדברים החמים וההסברים על החיים בירוחם אז והיום.

 

הירידה למכתש הגדול - תצפית מהר אבנון
תיאור המסלול
מסלול הרכיבה מתחיל מהכניסה לאגם ירוחם מיד לאחר הכיכר, והוא מסלול משולט וצסומן ע"י סימונים בצבע  צהוב לבן. דווקא ההתחלה היא בעייתית ולאחר 300 מטר של רכיבה מערבה יש לפנות שמאלה ולעבור בגשר מתחת לכביש שדה בוקר- ירוחם. לאחר מכן ממשיכים בכיוון דרום מזרח לאורך מספר לימנים עד שעולים על הסינגל עצמו ומשם אין בעיה לעקוב אחריו.  השביל מתחיל לטפס על המורדות המתונים של קמר חתירה עד שהוא מגיע לאחר עלייה מעט תלולה יותר אל תצפית שפת המכתש הגדול. מכאן נשקף נוף יפה של המכתש הגדול. למטה ניתן לזהות את הרי מטמור ואת היציאה של נחל חתירה המנקז  את כל המכתש. המכתש הגדול הוא כנראה הוותיק במכתשי הנגב.
על סובב ירוחם

אנו נמצאים על קו פרשת המים הארצית. נחל חתירה ממשיך לנחל צין ומשם לים המלח ואילו המורדות הצפון מערביים של המכתש מנוקזים ע"י נחל רביבים לכיוון הים התיכון. ממשיכים בשביל ויורדים לכביש ירוחם- אורון. עולים לכיוון הר אבנון. כדאי לטפס עד למרגלות  הר אבנון שממנו תצפית מזווית אחרת על המכתש הגדול ועל הכביש היורד בפיתולים אל קרקעיתו. נשוב אל השביל היורד אל מגורי שבט העזאזמה. השביל ממשיך ועובר מצפון למפעל אקרשטיין ואחר חוצה את הכביש וממשיך מצפון לירוחם. כאן כדאי לדעתי לסטות מן השביל ולעבור העיר ירוחם והמרכז המסחרי לכיוון פסל הזהות של ירוחם.

כך ניתן יהיה להתרשם טוב יותר מירוחם ולהיפגש עם התושבים. כיום יש בעיר כוחות חדשים של תושבים שהחליטו להשפיע והקים יוזמות חינוכיות חדשות לקירוב דתיים וחילוניים ושיפור מערכת החינוך והלכידות החברתית של תשובי העיר. הרוח החיובית שנושבת בירוחם משפיעה על  הביקוש לדירות בעיר ועל כל מגרש שמתפנה יש מספר רב של "קופצים". 

מפגש עם תושבים וותיקים

פסל  הזהות של ירוחם שנבנה ע"י הפסל עזרא אוריון ובנוי משני עמודי בטון שגובהם 20 מטר מהפסל נגלוש אל הכניסה לירוחם ומשם נתחיל לטפס במעלה הכביש הישן לבאר שבע עד לפנייה שמאלה. משם השביל מתחיל קטע יפה מאד של השביל היורד על משטחים כהים של צור לכיוון סכר ירוחם. סכר ירוחם הוקם ב-1953 כדי לספק מים לקיבוצים משאבי שדה ורביבים. הוא הוקם בדיוק בנקודה בה חוצה נחל רביבים את קמר ירוחם. נחלים חוצי רכס הם תופעה מיוחדת למספר נחלים בנגב כמו נחל הבשור ונחל חתירה. ההסבר המקובל שהנחל קדם להתרוממות הרכס והוא המשיל לחתור בו תוך כדי התרוממות הרכס.

הסכר יוצר את אגם ירוחם שמימיו הם מי גשמים ומי ביוב ממוחזרים. המים יצרו כאן בתי גידול  לציפורים ולצמחים חובבי לחות. השביל יורד לתחתית הסכר ואחר מטפס שוב וממשיך דרך הפארק למצד ירוחם.

שי בנטל - עמותת "במידבר"

במצד ירוחם נמצאים שרידים של ישוב גדול מהתקופה הנבטית והביזנטית שתושביו עבדו טראסות חקלאיות. המצד שמש גם כחאן דרכים על  סעיף של דרך הבשמים שחבר את ממשית עם עבדת. במקום מספר קשתות אבן  משוחזרות.  מהמצד הדרך קצרה לנקודת הסיום של הטיול.

מומלץ מאד לתאם ארוחה אצל המבשלות של ירוחם ולשמוע מעט מסיפור ההתאקלמות של עולים בעיירה מדברית.

 אנחנו התארחנו אצל לאה גרינברג והארחה הייתה מדהימה. משפט אחד שהיא אמרה לי נחרת בזיכרוני והוא אולי ממצה היטב שינוי האווירה בירוחם. לאה הביטה החוצה אל הרחבה שבין הבתים ואמרה לי "כאן אני אזדקן", כלומר היא תישאר בירוחם מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה כפי שנדמה לאנשים רבים. לגור בירוחם מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה כפי שהיה פעם שהעולים הגיעו לירוחם באישון לילה.

סכר ירוחם
מקורות

ירוחם, במדבר, דברים, קרן ירוחם החדשה ועמותת עתיד במדבר, 2009.

הר הנגב נופים אתרים, בעריכת  זאב משל. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1991.

תמונות