חולות סמר-תן לשים ת'ראש על דיונה
המאבק על הצלת הדיונות משיני הדחפורים
האם ילדינו יוכלו בעתיד להמשיך וללכת יחפים על גבי החול הזך של דיונות טבעיות אל מול פני הרי אדום הנפלאים?
קומץ משוגעים המורכב מאנשי רשות הטבע והגנים וביניהם הפקח ראובן הפנר, חברי קיבוץ סמר ואנשי המועצה האזורית חבל אילות, נאבקים כדי שחולות אלו לא יהפכו גם הם לאתרי כרייה. הדרישה לחול לבנייה באילת היא רבה וקבלנים רבים חומדים את הדיונות שמדרום למלחת יטבתה.עסקי נדל"ן טומנים בחובם הרבה כסף. בחלק מהשטח החול כבר נכרה בשנות ה-90 ועתה הקרן לשיקום מחצבות הקצתה סכום כסף (כחצי מיליון שקלים) לשיקום הצלקת.אדריכלית הנוף מאיה שפיר מהמועצה האזורית חבל אילות וביעוצו של פרופ' חיים צוער מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון הכינו תוכנית שיקום להפיכת האתר לפארק חולות שבין היתר ישמר על בית הגידול המיוחד הזה. בעתיד כך מקווים אנשי שמירת הטבע, תהיה עוד סיבה לעצור בדרך לאילת ולגלות פינת חמד זו, שרובנו כלל לא מכירים.

מועצה מקומית חבל אילות
מידע על קיבוץ סמר והתיישבות בחבל אילות
רשימת מחצבות מוכרזות בישראל (מס' 171 ברשימה היא מחצבת סמר א')
תכונות בית הגידול החולי-ד"ר בני שלמון
החול מקורו בהתפוררות אבני חול. חולות סמר נוצרו מהתפוררות אבני חול בבקעת תמנע, משם החול הוסע למרכז הערבה ע"י נחלים ורוח.החול עשוי כדוריות של קוורץ- מהחומרים הקשים בטבע (דרגת קושי 7 בסולם 0 - 10, בו 10 הוא יהלום; קשה יותר מפלדה !).
בין כדוריות הקוורץ- כמעט 50% אויר= בידוד מעולה.
כשטמפרטורת פני החול בקיץ מגיעה ל-64 מעלות צלזיוס , בעומק מטר עד 2 מטרים הטמפרטורה נוחה לבעלי החיים ויציבה כל השנה, ביום ובלילה- כ-25 מעלות צלזיוס. מי גשם נאגרים ברווחים בין גרגירי החול ונאצרים הודות לשכבות חרסיות אטימות, ששקעו מסחף נחלים, והמצויות בין שכבות החול. שפע המים האצורים בחולות והמצע המאוורר מאפשרים צמיחת שיחים גבוהים על פני כל השטח ולא רק באפיקי הנחלים, כבשאר שטח הנגב הצחיח.קל להתחפר במצע חולי, יש בו אוויר ("בריכת כדורים"), וכל בעל חיים יכול לחיות בטמפרטורה האופטימלית לו.חולות סמר הם הדלים במשקעים יחסית לשטחי חולות אחרים בישראל: כאן יורדים בממוצע רב-שנתי 30 מ"מ גשם לעומת חולות עגור בנגב המערבי המקבלים - 150 מ"מ !
פרקרק פרסי
פרקפרק פרסי
הפרקפרק הפרסי ממשפחת הסלקיים מצליח לשרוד ןלגדול בתנאי האקלים הקשים ובחולות. הוא גדל על גבי חולות עתיקים עשירים במינרלים. הוא הגיע אלינו ממדבריות מרכז אסיה (בעקר במדבר גובי), שם יש כ-300 מינים של הצמח הזה היוצרים חברת צומח מיוחדת שנקראת סקסאול. הפרקפרק מלבלב בשלהי האביב והוא פורח רק בסוף הקיץ ובסתיו ההתאמות הפסיולוגיות של הפרקפרק לחולות ולכמות המשקעים הזעומה באזור זה של דרום הערבה עדיין לא נחקרו באופן מעמיק.
גיאומורפולוגיה
בדרום הערבה נמצאים מצבורי חולות מצפון ומדרום למלחת יטבתה המשמשת כמחסום להתפשטותם ולעיצובם. מצפון ליטבתה נמצא אזור החולות הגדול הנקרא 'חולות גרופית' ומשתרע על שטח של 80 קמ"ר. מצבור החולות הקטן יותר נקרא "חולות סמר" והוא משתרע מדרום למלחת יטבתה ושטחו כ-15 קמ"ר. מקור החולות הוא מבליה של אבני חול נוביות והוא הושקע בערבה על ידי הנחלים נחושתן, תמנע ומנגן המנקזים את אזור תמנע.
בחולות גרופית בגלל שטחן הגדול יותר התפתחו דיונות אורכיות שנקראות גם סיף (חרב בערבית) בעלי צורה של האות S. דיונות כאלו מתפתחות כאשר בממוצע הרוחות השליטות מגיעות משני כיוונים ואילו בחולות תמנע הדיונות קטנות יותר ולא התפתחו דיונות מורכבות יותר.
מתוך: סקר חבל אילות- צבי רון. הוצאת המועצה האזורית חבל אילות, דצמבר 1967.
האתר של פרופ' חיים צוער
דיונה עם גלונים מדרון הפונה על הרוח. ניתן להבחין בשני סוגי גלונים: גלונים רגילים שהמרחקים ביניהם נעים בין 10 ל-15 ס"מ ובמגה גלונים שהמרחקים ביניהם יכולים להגיע ל- 70 ס"מ. הגלונים הרגילים נוצרים כאשר החול מורכב ברובו מגרגרים עדינים ואילו המגה גלונים נוצרים כאשר החול מורכב מתערובת של גלונים דקים וגסים וכתוצאה מפעולת הרוח הגרגרים הגסים מצטברים בשיאי הגלונים ואילו הדקים בונים את ליבו של הגלון. מגה גלונים יופיעו בדרך כלל למרגלות הדיונות שם יש יותר חול גס. המרחקים בין הגלונים תלויים בעוצמת הרוח ובגודל הגרגרים.
כל הגלונים נוצרים בניצב לכיוון הרוח, אולם בעוד הגלונים הרגילים נוצרים בפרקי זמן של דקות הרי המגה גלונים נוצרים בפרקי זמן ממושכים יותר של ימים ואף חודשים.
תמונות של דיונות ומגה גלונים על פני המאדים
מאמר באנגלית על חולות בערבה (pdf file)
עבודת גיאוטופ של אורן שלו שעוסקת גם בחולות סמר
פרופ' חיים צוער מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון ובני שלמון הזואולוג של רשות שמורות הטבע בדרום, בודקים את הרכב החול באזור המיועד לשיקום.ההצעה היא לנפות את החול מהגרגרים הגסים יותר כדי שהרוח תוכל לעצב את הנוף באופן דינמי.
משקעי סחף שנוצרו על ידי זרימה של מים. ניתן להבחין שהחלקיקים הגסים נמצאים מתחת לחלקיקים העדינים.
על הפיזיקה של הווצרות הגלונים (הקישורים מופיעים בתחתית הדף)
גמל שלמה מדברי (Eremiaphila)
יחודם של חולות סמר -כתב ד"ר בני שלמון
חולות סמר הם דיונות החול האחרונות שנותרו בערבה הדרומית, בשטח ישראל. חלקן הדרומי מיועד לכריית חול לצרכי אילת וישובי חבל אילות, וחלקם הצפוני יועד לפארק טבעי בו ישמרו עולם הצומח והחי היחודיים. חולות סמר עשויים גרגירי קוורץ- תוצר בליה של אבני חול, וביניהם חללי אויר רבים, האוגרים את מי הגשמים; לכן דיונות החול עשירות בצומח יחודי:

שיחי פרקרק פרסי, שמוצאו במרכז אסיה, גדלים גם בשיא החוליות הנעות, שכן הם עמידים לחשיפת שורשיהם, ולכיסוי ענפיהם. בסתיו פורחים כאן צמחי בצל כמו חבצלת הנגב, כתריים אדמדמים ושום סיני. החולות עשירים במיוחד בחד-שנתיים שבשנים גשומות יוצרים מרבד פורח. חלקם דביקים או שעירים וכך הם מוגנים
משחיקת גרגירי החול העפים ברוח ופועלים כנייר לטש: ארנבית הצבעים, בת-מדבר מצרית, מחטנית משובלת וצפורנית דביקה.
המזון הרב (בעיקר זרעים) והאפשרות להתחפר בחול ולהמלט מחום המדבר למחילה קרירה, יצרו כאן עולם חי עשיר, כששפע העקבות מעידים על חיי הלילה הפעילים:
על החול נעים שני מיני שממיות המצויות רק בחולות הערבה: ישימונית תמנע ושממית הערבה. גם נחש החולות והחומט נחושית החולות מתחפרים בחול. הלטאה הגדולה בישראל- כח אפור טורפת זוחלים ויונקים, בעוד שהנחש עכן גדול טורף
בעיקר מכרסמים המצויים כאן בשפע: גרביל דרומי וירבוע מצוי מהווים גם מזון עיקרי לשועלים. החולות מצטיינים בשפע חרקים, בעיקר חיפושיות ממשפחת השחרוריות הרצות על פני החול הודות לכפות רגליהן השעירות. בחול חיים
טרמיטים ממינים אחדים: אלה חרקים חברתיים המפרקים תאית. הם נטרפים ע"י 5מיני נמלים מהסוג נווטת, מהם שני מינים יחודיים לחולות. החרקים נטרפים ע"י מין עקרב יחודי לחולות הערבה- עקרבחול יטבתה. גם מיני עופות שמקורם בסהרה מקננים רק כאן וניזונים משפע החרקים: עפרוני חכלילי ואלימון.
עולם הצומח והחי עשירים ומיוחדים לחולות: הם מהווים אבן שואבת למטיילים, תלמידים ותיירים, המגיעים במיוחד הנה, להנות מעולם החולות.

לפרטים נוספים ומידע על תרגילי חולות:
בני שלמון:shalmonb@nature-parks.org.il
אלבום תמונות של בעלי חיים בחולות סמר (התמונות באדיבות בני שלמון)
מסמך וורד המפרט את השמות הלטיניים של בעלי החחים בבית הגידול בחולות סמר
נחשו מי הגיאמורפולוג ומי הזואולוג?
הטורפים בחולות -ד"ר בני שלמון
הנמלים מהסוג נווטת הן טורפות החרקים הבולטות ביום. הפועלות שגודלן שונה,יוצאות לחיפוש טרף שהוא חרקים חיים (למשל טרמיטים) או פגרי חרקים. משמצאו מזון, במרחק עשרות מטרים מהקן הן יודעות לבצע "אזימוט חוזר" עם אומדן מדויק של המרחק לקן, כשהן נעזרות בשמש כמצפן. הקן חפור לעומק מטר עד שניים, כשהמלכה ורוב המושבה מצויים בסביבה קרירה ולחה.
הנווטת השחורה בולטת בריצה מהירה על החול החם, גם בצוהרי יום קיץ, כשהיא מרימה את בטנה. נווטת סיני היא מין מהסהרה שכאן גבול תפוצתה המזרחי. לפועלות הזריזות ככספית צבע זהוב- מכסיף, וה"חיילות" מצטיינות בלסתות ענקיות.
הלטאה שנונית הנחלים יוצאת לציד חרקים בשעות הבוקר ואחר הצהריים.בלילה ובשעות החמות היא נחה במחילה החפורה בבסיס שיח. אצבעות רגליה האחוריות מצוידות בקשקשים ארוכים, מעין "שיניים" המונעים שקיעה בחול. טורף המנסה ללכוד אותה ואוחז בזנבה, גורם לשנונית להשיר את זנבה ולברוח; הזנב הקטוע מושך את תשומת לב הטורף כשהוא ממשיך להתפתל. תוך חודשים השנונית מצמיחה זנב חדש.העופות ממשפחת העפרוניים בולטים בנוכחותם בחולות. לכולם אצבעות ארוכות וטופר אחורי ארוך המאפשרים הליכה על החול. עפרוני המדבר חי בזוגות בכל בתי הגידול במדבר. העפרוני החכלילי והאלימון מתמחים בציד חרקים בדיונות חול. האלימון חופר זחלי חיפושיות מהחול בעזרת מקורו הארוך, שירתו החלילית מושמעת באביב, תוך תעופה.
טורפי חרקים רבים פעילים בלילה:
זחלי הארינמל כשמם כן הם- הם כאריה לנמלים; טורפים בעזרת לסתותיהם הענקיות, תוך שניות הם מתחפרים לאחור תוך "חתירה" ברגליהם.העקרב עקרבחול יטבתה- תואר לראשונה מחולות יטבתה, והוא מותאם לנוע על החול הודות לכף רגלו העטורה זיפים.
השממית ישימונית תמנע נעה כשהיא מתרוממת על רגליה כך שזנבה אינו נוגע בקרקע. ביום היא חבויה במחילה שהיא חופרת, אותה היא סותמת בזנבה כשהיא מסיימת את פעילותה הלילית.
נחושית החולות (חומט) מותאמת ל"שחייה" בחול: גופה חלק, השפה העליונה חופה על התחתונה ומונעת כניסת חול לפה והיא מניעה עצמה בפיתול הגוף כנחש (מכאן שמה) בעזרת רגליה האחוריות.
עוף הקרקע כרוון בולט בצריחותיו בלילה. הוא נע בקלות על פני החולות, כשהוא נעזר בעיניו הגדולות והצהובות. הוא מטיל לרוב 2 ביצים מוסוות בגומה על הקרקע.
קיפוד המדבר מחפש בלילה חרקים, פרוקי רגליים (ערבים) ואף זוחלים. בלילות חורף קרים מיני הטרף אינם פעילים, והקיפוד נח במחילה כשהוא מוריד את קצב חילוף החומרים (היברנציה). בחולות האוכלוסייה דלילה, והיא צפופה הרבה יותר בשטחים חקלאיים שם יש שפע חרקים ושאר פרוקי רגליים.
הנחש הארסי עכן גדול מתקדם על החול בתנועה לוליינית, הוא אורב לטרפו כשהוא מחופר בחול. מזונו מכרסמים, אך גם שממיות, חומטים ועופות. ביום נח במחילת מכרסם.
הכח האפור (לטאה) שארכו עד 1.5 מטרים ומשקלו עד 2 ק"ג הוא פעיל יום הנע עד 10 ק"מ ליום! ניזון מזוחלים, מכרסמים ועופות ואף מפגרים. בלילה נח במחילה.עד שנות ה- 70 חיו בחולות הערבה שני טורפים קטנים, להם כף רגל שעירה, המתמחים בחולות: שועל חולות (=שועל נגב) וחתול חולות. עם הגידול במספר היישובים בערבה והתרחבות שטחי החקלאות על שטחי החולות, נדחקו שני מינים אלה מפני השועל המצוי הגדול מהם, המצליח מאד בסביבת האדם.נראה ששני מינים אלה נכחדו מהערבה הישראלית בשנות ה- 90. השועל המצוי הפך לטורף-על בחולות. שועל מצוי הוא אוכל-כל טיפוסי הניזון גם מפירות/ירקות.
חתול חולות
הצמחונים ומפרקי התאית בחולות-ד"ר בני שלמון
הארנבת היא בין הצמחונים היחידים הניזונים מעלים וקצות ענפי חד-שנתיים ושיחים.רוב הצמחונים בחולות ניזונים מזרעים- מזון עתיר אנרגיה אך מפוזר וקשה לאיתור. פועלות נמלת הקציר המצרית זורקות את עטיפות הזרע סביב הקן, תוך יצירת "גורן" בולטת סביב פתחי הקן.
המכרסמים פעילים בלילה וביום ספונים במחילה החפורה בבסיס שיח פרקרק.כדי לא לשקוע בחול כף רגל המכרסמים, כשאר ההולכים על החול, מורחבת ע"י מברשת שערות= משערת.
עקבות גרביל דרומי מוליכות מריכוז זרעים למשנהו, מדי פעם מוצאים מקום בו נחפרו הזרעים, ולעתים העקבה נראית כצמה קלועה- כשהגרביל מושך את בסיס זנבו על החול כדי לסמנו בריח.הירבוע המצוי מטיב לקפוץ על רגליו האחוריות הגדולות, כשזנבו הארוך משמש לאיזון ואינו נוגע בקרקע. הוא משתמש ברגליו הקדמיות הקטנות לטיפול במזון וסירוק הפרווה, אך אינו הולך עליהן.
שרידי צמחים וחומר אורגני מתפרק (דטריטוס) משמשים מזון רב לתיקנחול העברי ולמינים רבים של חיפושיות שחורות פעילות לילה ממשפחת השחרוריתיים, שהנפוצות בהן: מסורית עטורה, פימליה וארודית.התיקנחול כשמו כן הוא- תיקן המותאם ל"שחייה" בחולות: הנקבה הגדולה חסרת כנפיים ונראית כחצי ביצה- מגיני החזה חופים על הראש הקטן המוסתר מתחתם, הגוף חלק ו"חולו-דינמי"- יכול לעבור בחול במעט התנגדות. התיקנחול חותר בחול בעזרת רגליו המורחבות בזיפים קשים המשמשות כ"משוטים".
המסורית העטורה היא הטנק של החולות: גופה הגדול עטור זיזים חדים כמסור (אולי להגנה מטורפים). כפות רגליה השעירות מאפשרות תנועה מהירה על החול.ביום היא חבויה במחילות נטושות של מכרסמים. גם הפימליה הבינונית נעה על החול, בעוד שהארודית מותאמת לתנועה בתוך החול וגופה "חולו-דינמי".
הטרמיטים הם חרקים חברתיים אוכלי תאית. התאית היא אחת התרכובות האורגניות הנפוצות בטבע, אך היא קשה לעיכול ופירוקה מביא מעט אנרגיה. הטרמיטים מפרקים את התאית בעזרת חיידקים וחד-תאים המצויים במערכת העיכול שלהם, כשהם נעזרים בארגון חברתי: כל פרט אוכל את הפרשות חבריו, תוך המשך העיכול הקבוצתי, ועם המזון המעוכל למחצה עוברים חומרי תקשורת (פרומונים) המאפשרים תקשורת כימית בין בני המושבה התת-קרקעית, המונה אלפי פרטים.טרמיט הקציר פעיל בבוקר ובלילה- כשהטמפרטורה נמוכה. הוא גוזר קטעי ענפים דקים אותם הוא גורר לפתח המחילה הזמני, כשהוא נע בשיירות על שבילי ריח. משעולה הטמפרטורה או כשמתרחשת התקפת טורפים, הטרמיטים ממהרים להסתגר בקרקע תוך שהם חוסמים את הפתח ב"מגדל" העשוי חול המוקשה בהפרשותיהם. עם תנועת הדיונה נותרים מגדלי החול בולטים מעל פני השטח, כשבהמשכם אפשר למצוא תאי חול מוקשה ובהם מחסני מזון- ענפים קצוצים.
זיפנית עטורה בחולות סמר
צמחים והתאמתם לחולות-ד"ר בני שלמון
לא קל לצמחים לחיות בחולות: תנועת החול עם הרוח חושפת את השורשים ומכסה ענפים. השיחים המותאמים לחיות בחולות, כדוגמת השיח הנפוץ כאן- פרקרק פרסי, עמידים לחשיפת בית השורשים ויכולים להצמיח ענפים חדשים מענפים שנקברו בחול.
הפרקרק הפרסי, השולט בחולות סמר, מקורו במרכז אסיה (מדבר גובי); הערבה וסיני הם גבול תפוצתו המערבי של נציג זה מהצומח הערבתי (אירנו-טורני).
הפרקרק מאבד מעט מים באידוי שכן הוא חסר עלים ולגבעוליו הגליליים פחות שטח פנים מלעלה שטוח.
החולות עשירים במיוחד בחד-שנתיים, שבשנים גשומות יוצרים מרבדי פריחה, המספקים עם הבשלתם, שפע זרעים. אלה צמחים קצרי-ימים שזרעיהם יכולים ל"חכות" לגשם מתאים שנים רבות. עם הגשם הם ממהרים לנבוט, לצמוח, לפרוח ולעשות זרעים. הם חיים חודשים ספורים.
חול המועף ברוח משייף את עלי הצמחים (פועל כ"נייר זכוכית"). חלק מהחד-שנתיים כדוגמת צפורנית החולות והבאשן הערבי מכוסים בשערות דביקות: החול נדבק לשערות ויוצר שכבת מגן המצילה את הצמח משיוף החול העף.
כפתור החולות הוא צמח חד-שנתי הנפוץ בעזרת רגלי בעלי-חיים: פירותיו נראים ככפתור שטוח שבראשו קוצים (שימו לב לנעליכם- יש סיכוי שאתם מפיצים- מסיעים את הכפתורים. כל כפתור הוא יחידת תפוצה בת כמה זרעים, שרק אחד או שניים מהם ינבטו לאחר גשם מתאים. היתר ינבטו בשנה הבאה או זו שלאחריה: במדבר הצחיח יש להקטין את הסיכון שבאיבוד כל הזרעים ע"י פיזור
הנביטה על פני מספר שנים.
בחולות חיים גם צמחים המפחיתים את הסיכון לחיים במדבר צחיח ע"י אגירת חומרי מזון בבצל החבוי בעומק הקרקע, שם יש לחות והטמפרטורה נוחה. כאלה הם חבצלת הנגב הפורחת בלילות הסתיו- בלבן, וכתריים אדמדמים הפורחים בימי האביב בצבע חום-אדמדם.
המפתיע בצמחי החולות הוא טופל אדום- טפיל על שורשי שיחים הבולט מהחול כאצבע עבה בצבע חום-אדמדם, שהיא עמוד התפרחת. צבע התפרחת וריחה מושכים זבובים המאביקים את הפרחים.
השיח משנה את תבנית הגלונים ביצרו מחסום לרוח
שמירת טבע
עולם החולות העשיר בצומח ובחי והמרהיב בנופי שקיעה, נמעך תחת גלגלי רכב רב-מינוע, שכן נהגי טרקטורונים וג'יפים חושבים שכיף "לקרוע" את החולות שכף אדם לא דרכה עליהם. בכובד משקלם הם שוברים שיחים ומועכים מחילות ואת כל עולם החי המחופר בחולות.
כדי לשמור על עולם יפה זה אסור לנסוע על החולות !
החנו את הרכב במגרש החניה וטיילו ברגל.
אל תשאירו במקום היפה הזה אשפה ושאריות מזון- אלה נאכלות ע"י מינים מעטים (למשל שועל מצוי) הדוחקים מינים האופייניים לחולות.
פעילות לילה דורשת תיאום עם צה"ל.
אנא אל תבעירו אש מחוץ לאתר המדורה הקיים ליד עץ השיטה.
לשוחרי הפיזיקה-מאמר באנגלית על הווצרות גלונים
מאמר באנגלית - הווצרות גלונים מאחורי שיחים
"להכניס חיים לפיזיקה"- מצגות מפרויקט סיום של תלמידי כתה ט' בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי
התוכנית "להכניס חיים לפיזיקה" פותחה על ידי חזי יצחק, שרון דלמן ויגאל גרנות והיא עסקה בהיבט הפיזיקלי של התאמת בעלי חיים לתנאי המדבר ובעקר בהיבט התרמודינמי. פרויקט הסיום של התלמידים היה הכנת מצגת בנושא של התאמות התנהגותיות ופיסיולוגיות של בעל חיים מדברי על פי בחירתם.
מצגת בנושא מטבעון מדברי
מצגת בנושא זאב הנגב
מצגת בנושא אפעה מגוון