אל הסרטבה – היא מצודת אלכסנדריון
"ומאין היו משיאים משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרפינא, ומגרפינא לחוורן, ומחוורן לבית בילתין; ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש." (משנה ראש השנה ב, ה"ד).
עניין
במסלול זה נטפס אל אחת מנקודות התצפית היפות ביותר מעל בקעת הירדן – הסרטבה או כפי שהיא גם נקראת קרן סרטבה שבה שרידים של מצודה חשמונאית. נרד חזרה אל הבקעה בשביל עתיק ויפה. תצפיות מדהימות, היסטוריה מעניינת ועתיד לוטה בערפל בשל המצב הפוליטי. האיזור כמעט ולא מטוייל בשל הקרבה לשטחי הרשות הפלשתניאית, אך למעשה אין שום בעיה ביטחונית לטייל בגוש המדהים הזה של הסרטבה, שמסלול זה הוא רק בגדר הצצה אליו.

(לצערי הרב כמעט כל התמונות שצלמתי במהלך הטיול, למעט אחת היו על מהמחשב הנייד שנגנב לי בולנסיה, ספרד).

מידע
אורך המסלול: 22 ק"מ
זמן: 7 שעות.
דרגת קושי: בינוני + (המסלול כולל טיפוס מצטבר של 1070 מטר) וקטעי רכיבה טכניים.
נקודת התחלה וסיום: מושב משואה
עונה מומלצת: אביב (מרץ, פברואר)
מפה: מפת סימון שבילים מס' 5-6 , בקעת הירדן ומזרח השומרון
תאריך: 24.2.07
עניין
מידע
תיאור המסלול
מקורות
מפות
תודות
אילן ובועז על הדרך המובילה לסרטבה
תיאור המסלול
נצא ממושב משואה שעלה לקרקע בנובמבר 1968 ושמו נגזר מהמשואות שהדליקו בעבר על הר הסרטבה לציון המועדים וראשי החודשים. נרכב לכיוון מחנה "גדי" ולאחר שני ק"מ נפנה שמאלה בדרך עפר שעוקפת בסיס צבאי. בקטע הראשון הסימון לא ברור אך אחר כך נזהה את הסימון השחור. הדרך חוצה ואדי ואחר חולפת ליד עץ זקום מצרי יפה. זהו עץ ממוצא סודני המותאם לאקלים יבש וחם והוא חדר מאפריקה לאורך הבקע הסורי אפריקאי ובסמוך לקיבוץ מעוז חיים נמצא גבול תפוצתו הצפוני. הדרך מתחילה לטפס בתלילות ובשל האבנים הרבים הרכיבה דורשת מאמץ רב. באביב המורדות מכוסים בכלניות ובעיריות. לאחר קטע עלייה תלול, נגיע לצומת דרכי עפר. נפנה שמאלה בדרך המסומנת בירוק. דרך זו ממשיכה דרומה על גב הגוש של הסרטבה והיא כוללת עליות וירידות תלולות. כדאי לעצור לתצפית אל מזרח השומרון – אל הישובים גיתית, מעלה אפרים והלאה מעליהם הכפר הערבי עקרבה. בדרך פגשנו ברועה שהגיע מעקרבה, רכוב על פרד וחפש צמחים למאכל. הדרך המסומנת באדום משנה סימון לירוק, אך ממשיכה לעלות ולרדת ולהתקרב אל החרוט המדהים של הסרטבה. עוד עליה אחת והנה אנו על השביל הירוק המטפס אל הפסגה. נשאיר את האופניים ונטפס רגלי למעלה אל גלי האבנים שמציינים את הפסגה, נ.ג 377. ביום שבו הראות טובה התצפית מזרחה אל בקעת הירדן והרי הגלעד היא נפלאה, אך למרבית הצער ביום שבו אנו הגענו למעלה הראות הייתה גרועה מאד.
מבט אל השביל היורד לעין ג'רוזליה
תיאור מפורט של הארכיאולוגיה וההיסטוריה של סרטבה מובא בספרו של אדם זרטל (ראה רשימת מקורות).
המצודה שהייתה בראש ההר ושרידיה מפוזרים נקראת גם מצודת אלכסנדריון והיא חלק ממערך של מצודות חשמונאיות ותפקידן העיקרי היה לשמש מבצרי גבול לסימון ההתיישבות היהודית, ומקום מפלט לשליט בעת צרה. המצודה הוקמה ע"י אלכסנדר ינאי והיא מוזכרת לראשונה בימיה של המלכה שלומציון (67-76) לפנה"ס. מאוחר יותר (63 לפנה"ס) המקון מוזכר בקשר לריב בין הורקנוס לאנטיפטרוס לבין אריסטובולוס. הראשונים מבקשים את עזרתו של פומפיוס הרומאי שעולה להלחם באריסטובולוס וכך כותב יוסף בן מתיתיהו (מלחמות היהודים, א, ו, ה ): "לדבר הזה התאנף פומפיוס והטה אוזניו לתחינות הורקנוס ואנשיו ויצא להלחם באריסטובולוס ולקח עמו את כל צבא הרומאים ורבים מבני בריתם בסוריה. הוא נסע דרך פחל ובית שאן ובא אל העיר קוראי, אשר שם ראשית גבול ארץ יהודה כשבאים אליה בדרך היבשה, ושם שמע כי נמלט אריסטובולוס אל אלכסנדריון, הוא מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה, ושלח אליו פקודה בלשון מושל עריץ לרדת מן המבצר..".
המלחמות בין היהודים לרומאים נמשכו באיזור הסרטבה בין הנציב הרומאי גביניוס לבין אלכסנדרוס (בן אריסטובלוס).
בתקופת הורדוס המבצר שמש כמקום קבורה ומסתור. הורדוס מצווה לרצוח את שני בניו מהמלכה מרים והם מובאים לקבורה במבצר שהיה אחד משלושת המבצרים שהוא בנה ושפץ (השניים האחרים היו הורקניה והרודיון). המים למבצר הגיעו ממערכת משוככלת של בורות מים לאגירת מי גשמים, ממערב למבצר הכוללת בין השאר אמות מים וסיפון ( ראה בספרו של אדם זרטל עמ' 468-471).
אבני הלבבות בסרטבה
כדאי לרדת למטה במדרון הזרוע באבנים ולהגיע לשרידי הפריסטיל ההרודיאני. למטה ניתן לראות באבנים חצובות בצורת לב שהשתמרו באופן כמעט מושלם. מהפסגה ניתן לראות יפה את מהלכו של השביל שעובר בנחל ג'רוזליה, השביל שאנו נרד בו. למעשה זה היה נתיב העלייה העיקרי אל ההר. צפונה אפשר לראות העמק של ואדי פרעה הוא נחל תרצה היורד מאיזור שכם ואת ההצרה של ככר הירדן הנובעת מהתקרבות רכס צפון השומרון.
קטע מהחומה בסרטבה
נרד חזרה מהפסגה עד למפגש עם השביל המסומן בשחור היורד בואדי ג'רוזליה. השביל רכיב כמעט לכל אורכו, אם כי יש מעט קטעים קשים שזרועים באבנים. לאחר ירידה תלולה נעבור דרך מכלאה גדולה שהקרקע מסביבה שחורה מגללי הצאן. ממול המדרונות התלולים להפליא של הר הסרטבה. בחלק התחתון בסמוך לעין ג'רוזליה פגשנו במספר אוהלים של פלחים מעקרבה הנודדים לכאן למשך תקופת החורף והאביב. המפגש איתם ועם הילדים שהופתעו לראות אותנו מגיעים עם האופניים מלמעלה היה נחמד. המשך הירידה הוא על דרך עפר שנסחפה בנקודות שהואדי חוצה אותה ובקטע האחרון נשעט עד לכביש.
מקורות
אדם זרטל, סקר הר מנשה, כרך רביעי, מנחל בזק עד הסרטבה. ההוצאה לאור של אוניברסיטת חיפה, משרד הבטחון ההוצאה לאור, 2005.
תודות
אני מודה למשה עינב על המידע והעזרה בתכנון הטיול.