שני מסלולים באזור שחרות
דיונה בנחל כסוי עילי . צילם: ישראל קיסר
עניין
יומיים רכיבה באזור המדהים לאורך קו המצוקים שמעל הערבה צפונית ודרומית לשחרות. רכיבה בשבילי גמלים ובשביל ישראל, תצפיות נהדרות אל הערבה הדרומית והרי אדום, דיונות כמו בסהרה, עלייה רגלית להר ארגמן והליכה על פי תהום בירידה לנחל ארגמן. חאן רוכבי הגמלים בשחרות משמש כבסיס היציאה. זהו מקום אידיאלי ליציאה לטיולי אופניים וניתן ללון באוהל המרכזי בנוחות ולהזמין גם ארוחת ערב ובוקר ואף להתקלח. הצוות הצעיר שמנהל את המקום עושה את המקסימום כדי שהאורחים יקבלו את השירות הטוב ביותר. ניתן לתאם איתם גם הקפצות ואיסוף ממקומות שונים באזור.
חאן שחרות
תמונות נוספות של ישראל קיסר מהטיול. צולמו במצלמת Nikon D70
ארבה בתנוחה סופנית
מסלול 1: משחרות צפונה, להר שחרות וחזרה דרך נחל כסוי.
אורך המסלול: 26 ק"מ (מתוכם 11 ק"מ רכיבה על הכביש בחזרה מנחל כסוי לשחרות). זמן: 6 שעות. דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים ומספר עליות תלולות עם האופניים על הגב. נקודת יציאה וסיום: חאן שחרות. עונה מומלצת: חורף. יש להתארגן בהתאם על ביגוד מתאים. במשך היום כדאי לרכב עם שרוולי רכיבה לרגליים ולידיים וכן להצטייד במעיל רוח ובכובע עם כיסוי לאוזניים. מפות: מפות סימון שבילים מס' 19 ו-20.
על הארבה -ארבל לוי (בי"ס שדה שדה בוקר)
מרכז זוחלים מדברי
מפולות של חול על מדרון ההחלקה של הדיונה
פירוט המסלול:
נצא מהחאן לכיוון בריכת המים ונרד רגלית לדרך העפר של מעלה שחרות ומיד נטפס בשביל ברור שממשיך בכיוון כללי צפונה לאורך המצוק. השביל אינו מסומן במפה אך בשטח זהו שביל גמלים ברור ונהדר לרכיבה לאורך הר שחרות בגובה ממוצע של 540 מטר מעל פני הים. מידי פעם השביל עובר קרוב למצוק ומזמן תצפיות נוף יפות לעבר הערבה הדרומית, אל הישובים יטבתה וגרופית והלאה אל החומה הגבוהה של הרי אדום. לאורך השביל פזורים גלי אבנים גבוהים שכנראה הוקמו על ידי מטילים. השביל הטוב נמשך עד לראש מעלה שחרות הצפוני שיורד לאורך שלוחה צרה. זהו אחד מהנק'בים שחברו את הערבה עם בקעת עובדה ( האחרים הם מעלה יתרו, מעלה שחרות הדרומי, מעלה זוגן ומעלה צאלה). ההמשך צפונה הוא קשה יותר משום שיש לחצות ואדיות שורצים את השפה והנוף נעשה מבותר יותר. את העליות יש לעלות ברגל. צפונה לנ.ג 512 הואדיות מתעמקים ודי מתיש להתקדם צפונה והפיתוי לרדת מערבה באחד הואדיות הנוחים הוא גדול. לבסוף גם אנחנו ירדנו בשביל תלול אל ואדי נוח לרכיבה שכיוונו לצפון מערב (ראה במפה המצורפת) שחבר אותנו בקלות עם דרך העפר הנמשכת במעלה נחל יתרו (מסומנת בכחול). מכאן ההמשך הוא שוב בשביל גמלים צפונה בואדי ללא שם בין נ.ג 555 במזרח לנ.ג 486 במערב. השביל מגיע למין אוכף ויש להמשיך על המדרון ממזרח לאוכף ומיד יתגלו לעינו הדיונות המדהימות של נחל כסוי.
אופניים וגלונים
המיוחד בדיונות הללו הוא שהחול הוא ברובו חול המורכב מבלייה של סלעי גיר ולא מגרגרי קוורץ כמו רב החול בעולם. החול מוסע ע"י נחל חיון המנקז את בקעת עובדה ומוסע הלאה עם הרחות הדרום מערביות. הרוח המסיעה את גרגרי החול נתקלת בטופוגרפיה והאינטראקציה בין הרוח וההרים יוצרת מגוון של דיונות יפות. הדיונה הראשונה היא echo dune ששיאה יוצר קו עקלתוני יפה. על הדיונה התפתחו גלונים sand ripples ששיפועם המתון פונה אל כיוון הרוח. לדיונה שני משורי החלקה בזווית שנקראת זוית התנוחה angle of repose (כ- 32 מעלות). זוהי הזווית המקסימלית בה חול יכול להשאר במצב סטטי. כאשר החול נערם והזווית גדולה מזווית זו- מתפתחות מפולות של גרגרי חול היצורים מעין "לשונות". במפולות אלה שכבה דקה של חול על פני משטח הדיונה מדרדרת למטה והדיונה מתיצבת חזרה על זוית התנוחה. הדיונה הבאה היא דיונת ברחאן שצורתה דמוית סהרון כאשר שני הקרניים פונים לכיוון אליו נושבת הרוח. דיונות אלו נוצרות כאשר כמות החול אינה גדולה וכיוון הרוח לאורך השנה הוא אחיד. כדאי לשים לב שהדיונות כאן הן חשופות ולא התפתחה עליהן צמחייה. המעניין בדיונות הברחאן הוא שהן מתקדמות תוך שמירה על צורתן. חול מוסע מהמדרון המתון ומושקע במדרון החסוי מהרוח שם נוצרות המפולות. התקדמות רבה בפיתוח מודלים מתימטיים המתארים את הדינמיקה של דיונות ברחאן הושגה בשנים האחרונות.
דיונה ואופניים. צילם: ישראל קיסר
הדיונות הללו הן הדיונות הפנימיות יותר שבנחל כסוי והן פחות מוכרות לעומת הדיונה המסומנת במפת סימון השבילים שהיא נגישה יותר בשל קרבתה לכביש. נרד אל נחל כסוי החולי ונמשיך מערבה לאורך האפיק. קשה מאד עד בלתי אפשרי לרכב בתוך החול – אבל גם לא צריך. צריך פשוט ללכת עם האופנים בין שדות הגלונים המדהימים ולהתפעל ממגוון הצורות והדגמים שהרוח יוצרת בחול. זהו גן עדן לצלמים. לאורך הואדי צומחים שיחי רותם שמשנים לוקאלית את כיווני הרוח וכתוצאה מכך כיווני הגלונים משתנים. המטייל בעל העין הבוחנת ישים בודאי לב לשני סוגי גלונים, האחד הוא הגלונים הקטנים הרגילים normal ripples והשני הוא גלונים גדולים יותר megaripples הנוצרים כאשר החול מורכב משני סוגי גרגרים: קטנים וגסים.
גלונים בנחל כסוי
הגרגרים הגסים נערמים באזור שיא הגלון משום שתנועתם מורכבת מקפיצות קטנות וגלגול (reptation). תנועה זו נגרמת "מהפצצה" של משטח החול ע"י הגרגרים הקטנים היותר הנעים בקפיצות גדולות יותר (saltation). המרחק בין שיאי המגה גלונים מגיע במספר מקומות למטר ויותר לעומת 15-20 ס"מ בגלונים הרגילים. כדאי לשים לב גם למעברים החדים בין הגלונים למגה גלונים הנובעים משנוי בהרכב הגרגרים כמו שנאמר "לראות את העולם בגרגר חול".
על באגנולד ומחקר הגיאומורפולוגיה האיאולית
על חוליות ומנגנוני פעולתן- פרופ' חיים צוער
קישורים בנוגע להיווצרות גלונים (בתחתית הדף)
גלונים במחשב (סרטון אנימציה 10 מגה)
גלרית תמונות של גלונים בנחל כסוי
דרך העפר מובילה אותנו החוצה ומתחברת לכביש שעובר בשוליה המזרחיים של בקעת עובדה ששמה הערבי הוא ואדי עקפי שפירושו יצול עץ של מורג שעל פי האריאולוג עוזי אבנר מקורו כנראה נבטי והפועל "עקף" יתכן ומצביע על ללכת סביב הגרן. בקעת עבדה היא גראבן או שקע בין שני העתקים וכיום היא מנוקזת ע"י נחל חיון עילי. בשל הקרקעות הגיריות הנוחות לעיבוד והואדיות המגיעים אליה ממזרח ומספקים מים בעת שטפונות הבקעה עובדה במשך התקופות ההיסטוריות החל מהתקופה הכלכוליטית ועד לפני מלחמת העצמאות ע"י תושבי עקבה שחכרו את האדמות מהשבט הבדואי אחויאת. די מפתיע שאזור די צחיח זה היה מעובד בעבר וכך כותב הארכיאולוג עוזי אבנר על חקלאות המזרע בבקעת עובדה:
" דווקא בבקעת עובדה, בחלקו הצחיח ביותר של הנגב, נתגלו ישובים חקלאיים רבים. 150 אתרי מגורים בנויים בצידה המזרחי של הבקעה, ועשרים ואחד מהם נחפרו. מהממצאים עולה בבירור שהם היו ישובים חקלאיים. נמצאו בהם ראשי קרדומות צור, מעדרי אבן, חוד מחרשה מאבן, להבי מגל מצור ששימשו לקציר ומאות אבני שחיקה לטחינת גרעיני תבואה. בין כלי הצור בולטים להבי המגל. הנפוץ מכולם היה להב "דמוי סהרון", שניתן לראות בו פריט אופייני לבקעת עובדה." בבקעה התגלו מערכות של איסוף מים וגדודיות שנבנו בניצב לערוצים שתפיקן היה להאט את מהירות הזרימה ובכך להגדיל את כמות המים המחלחלת לקרקע וכן את כמות הסחף ששקע. אבנר קושר את ריבוי האתרים בבקעת עובדה למעבר מתרבות הציד של התקופה הניאוליתית לבין כלכלת המרעה והחקלאות בתקופה הכלכולתית. מעבר שהתרחש כנראה בשל אקלים לח יותר ששרר באזור בין האלף השביעי לאלף הרביעי לפני הספה"נ. אכן בקעת עובדה עובדה. הכביש לשחרות עובר לאורך הגדר של בסיס חיל האוויר עובדה שתופס חלק ניכר מהבקעה ואחר מטפס אל חאן שחרות. ואולי בעתיד כבודה האבוד של בקעת עובדה יושב לה.
על פסגת הר ארגמן סחופת הרוחות
מידע נוסף על החקלאות הקדומה בבקעת עובדה ראה מאמרו של עוזי אבנר, תולדות אזור אילת והנגב הדרומי לאור התגליות והמחקרים החדשים. המאמר מופיע בספר "אילת, אדם, ים ומדבר, בהוצאת אריאל 1993.
בולבוס מפוצח
מסלול 2: משחרות ליטבתה דרך הר ארגמן.
"ופרשו עליו בגד ארגמן" , במדבר, ד, 13. אורך המסלול 24 ק"מ זמן: 8 שעות. דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים וקטעי הליכה תלולים ביותר על פי התהום. מפה: מפת סימון מס' 20. נקודת יציאה: חאן שחרות. נקודת סיום: חניון יטבתה על כביש הערבה. עונה מומלצת: חורף לוגיסטיקה: יש לדאוג לאיסוף מחניון יטבתה.
בולבוס בעין הגיאולוג- עופר שמואלי
בולובוסים בשביל ישראל. צילם: ישראל קיסר
יוצאים מחאן שחרות ויורדים לכיוון הכביש שממשיך לישוב שחרות ומיד מגיעים לשלט המיד על תחילתו של שביל ישראל. אורכו של קטע הרכיבה עד לראש מעלה צאלה הוא כ- 12 ק"מ. זהו קטע אידיאלי לאופני הרים וברובו רכיב למעט מספר עליות קצרות שאותן יש ללכת ברגל. השביל עוקף את הבתים המערביים של שחרות הצופים אל הואדי ואחר ממשיך וחוצה את נחל זוגן. מידי פעם השביל נושק למצוק ואז נשקפים נופים נהדרים של הערבה הדרומית והרי אדום. לפני הירידה לנחל הגדרה השביל עובר דרך בולבוסי גיר וצור גדולים ויפים. לאחר חציית נחל הגדרה יש לעזוב את שביל ישראל ולהמשיך בסימון הירוק המוביל לראש מעלה צאלה.
התצפית מראש מעלה צאלה ביום של ראות טובה.
מראש המעלה תצפית נהדרת אל הר ארגמן שהוא הר משאר שבראשו גיר מתצורת גרופית ובתחתיתו מחשופים של עורקים אדמדמים בשכבות החרסית . שמו הערבי של הר ארגמן הוא ג'בל ע'דיאן משום שהוא צופה אל עין ע'דיאן היא יטבתה. את הקטע הראשון של המעלה ניתן לרכב אך לאחר מכן הירידה תלולה יותר ויש לרדת רגלי עד לואדי שבקירותיו שכבות לבנות של גבס. נמשיך מעט בערוץ ונעזוב את המעלה בשביל לא מסומן אך ברור שממשיך בכיוון כללי דרומה למרגלות הר ארגמן. זהו קטע רכיבה מדהים ביופיו. השביל שמור על קו גובה ועוקף את ראשי הערוצים הקטנים. כדאי לשים לב לשכבות העשירות במאובני צדפות (אקסוגירות) המעידות על תקופות ההצפה הימיות בעבר. השביל מגיע סמוך להר ארגמן. נשאיר את האופניים ונטפס בשביל התלול שמעפיל בתחילה על שכבות החוואר הרכות הבונות את מדרונותיו של הר ארגמן ומאמץ נוסף יביא אותנו אל פסגתו של הר ארגמן. מהפסגה תצפית נפלאה אל מלחת יטבתה ואל בקעת תמנע ("העמק האדום").
תצפית מראש מעלה צאלה ביום חורפי
נמשיך לרכב בשביל המסומן בשחור היורד לעבר נחל ארגמן ונעבור את הפיצול של השביל המסומן בכחול הממשיך לנחל יטבתה. הכל נראה בסדר עד לראש המפל הגבוה שלאחריו מתחיל הקטע הקניוני של נחל ארגמן. השביל השחור יורד דרך בולדרים וצונח מטה אל הקרקעית. אנו בחרנו להמשיך לאורך השלוחה המרה התוחמת את נחל ארגמן מדרום. קטע זה הוא קטע קשה ומעט מסוכן וניתן להמנע ממנו ע"י חזרה למעלה צאלה היורד לערבה דרך הר יטבתה. את הקטע הראשון ניתן לרכב אך ההמשך הוא בהליכה זהירה לאורך שלוחת סכין שיורדת לכיוון הערבה. לאחר ירידה תלולה על גבי דרדרת ולפני העלייה האחרונה, יש לפנות שמאלה ולרדת במדרון תלול וזרוע סלעים אל האפיק של נחל ארגמן (הקמתי רוג'ום קטן שמסמן את הירידה הזו). כאשר נביט מהקרקעית הנחל מעלה, אל המצוקים שמהם ירדנו, נתקשה להאמין שהגענו לכאן עם האופניים ביד.
ממצפה סיירים ליטבתה דרך מעלה צאלה
עמית מנדלסון -"שביל הבקע"
מיה הוד- זמן מדבר, על ביקור בחאן שחרות
תיאור מסלול נוסף באזור- עזרא ברנע (מסלול זה כולל ירידה רגלית מסוכנת במעלה מלחן!!!)
הירידה במעלה צאלה
ההמשך בנחל ארגמן הוא פשוט וקל, רכיבה נוחה בנוף דמוי סוואנה בינות לעצי שיטים עד לדרך קו צינור הנפט. נמשיך איתה צפונה עד חניון יטבתה (בסמוך לבסיס הצבאי הדרך חוצה את כביש הערבה).
http://www.boker.org.il/meida/negev/desert_biking/sharoot/yotveta_trip.doc
סלע סדוק
מפות נוספות
המפות מתוך "סקר חבל אילות" -צבי רון הוצאת המועצה האזורית אילות 1967.
יחידות נוף ראשיות באזור אילת
מפת תפוצת השיטים בנגב הדרומי
אחת משכבות החול המקולפות (לא לדאוג! זה לא כואב)
נסוי למדידת התפלגות גרגרי החול בשיא של מגה גלון
בגלרית התמונות הבאה, ניתן לראות מספר תמונות מניסוי ראשוני שערכנו בחולות נחל כסוי (יחד עם פרופ' חיים צוער, ד"ר לאוניד פריגוז'ין וסטודנט ארמני בשם אדגר) למפוי הטופוגרפיה של המגה גלון באמצעות סריקה של קרן לייזר. כמו כן רססנו בדבק אזור קטן בשיא של המגה גלון ואחר הסרנו את השכבה שהתקשתה. הסרנו ארבע שכבות כאלו וע"י מיון הגרגרים לפי גודלם, נוכל ללמוד על התפלגותם לאורך הציר האנכי. במגה גלונים השכבה העליונה מורכבת מגרגרים גסים ששכיחותם יורדת עם העומק. שיטה זו פותחה ע"י פרופ' חיים צוער מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. למידע נוסף: tsoar@bgu.ac.il תיאור השיטה וניתוח של מגה גלונים בסיני ניתן למצוא במאמר של חיים צוער: Grain- Size Characterstics of Wind Ripples on a Desert Seif Dune. Geography Research Forum, Vol. 10, 1990: 37-50.
אלבום תמונות של הניסוי
Grain Characteristics of Wind Ripples on a desert Seif Dune
על פי הבאר- אודי קרני במנוחה בבאר מלחן
מסלול נוסף באזור שחרות-שלוחת שחרות , מצוקי תמנע- כתב: אודי קרני
כתב: אודי קרני ליצירת קשר עם אודי קרני: karnigal@zahav.net.il המסלול כולל: עלייה במעלה שחרות, רכיבה על שביל ישראל לבאר מלחן ומשם להר ברך, ואחר ירידה לבאר אורה דרך מעלה גדנ"ע.
תיאור המסלול, (קובץ pdf )