לאור ירח- ממיצד תמר אל שפך זוהר דרך מעלה עזגד ונחל סדום
"בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים"
עזרא, ב, יב.
באחת העצירות לאורך מעלה עזגד
ענין
זהו מסלול נהדר לאור ירח בחלקו הדרומי של מדבר יהודה. המסלול כולל ירידה של כ-800 מטר ותצפיות יפות מאד אל מישור עמיעז. גולת הכותרת של המסלול היא הרכיבה בפיתולים של נחל סדום בנוף המכושף של הר סדום.

מיצד תמר - קצ'ר ג'והנייה
מידע
אורך המסלול: 30 ק"מ
זמן: 5 שעות
דרגת קושי: בינוני, המסלול כולל ירידות תלולות על דרכי עפר.
נקודת התחלה: מיצד תמר – על כביש דימונה סדום
נקודת סיום: תחנת הדלק בשפך זוהר.
עונה מומלצת: המסלול מתאים בעיקר לקיץ ומאפשר להימלט מהחום המעיק והשמש. הקופחת של היום. כמו רב הסיכויים שבקיץ השמיים יהיו נקיים מעננים. כדאי לטייל בתאריכים י"ג עד ט"ו ע"פ החודש העברי, בהם הירח מלא (או כמעט מלא) אך זורח מוקדם.
מפה: מפת סימון שבילים מס' 11, דרום מדבר יהודה וים המלח.
לוגיסטיקה: יש לדאוג לאיסוף מנקודת סיום המסלול.
הערה: טיול לאור ירח, מחייב הכרה טובה מאד של המסלול, משום בלילה תוואי הנוף נבלעים ומטשטשים ולכן קל לבצע טעויות ניווט. כדאי לא לרכב עם תאורה ולאפשר לעיניים להסתגל לתאורה הטבעית ולהשתמש בפנסים רק בשעת הצורך או במקרה חירום.
מידע על מיצד תמר
דרום ים המלח - מבט לווין
פירוט המסלול
תאריך המסלול: 31.5.07

ממיצד תמר שהיה תחנה חשובה בדרך העתיקה שעלתה מהערבה לכיוון באר שבע והיה אחד מתחנות המשמר של הלימס הרומאי, נרכב שמאלה בדרך עפר טובה המסומנת בכחול ועוברת דרך מחצבה. נתעלם מנביחות הכלבים ונמשיך בכיוון כללי צפונה ונעבור מתחת למסוע המוביל אשלג למפעלים בצומת צפית.

מספר נתונים מעניינים על מסוע האשלג כפי שנמסרו לי ע"י משה מיצד:
אורך המסוע 18,000 מטר רוחב הסרט 1 מטר עשוי מגומי משוריין ומונח על 2 כבלי פלדה בקוטר 50 מ"מ .הפרש גובה 773 מטר
לאורך המסוע 2500 עמודים, 6 גשרים
תפוקת המסוע 800 טון אשלג לשעה , מהירות 4.5 מ' לשניה.
תפוקה שנתית מקסימלית 4,500,000 טון
הנעת המסוע ע"י 2 מנועים בהספק 2,000 קילווט כל אחד שעובדים במקביל ומותקנים בראש המסוע בצפע.


מיד לאחר המסוע חשוב מאד להמשיך צפונה ולא להמשיך בטבעיות עם הדרך שפונה מזרחה לאורך נחל אשלים המסומנת גם בכחול כמו שאנו טעינו. זוהי נקודת "ברבור" קלאסית. אסור להמשיך לאורך המסוע!! אלא לשמור על התקדמות בכיוון צפון עד לחציה נוספת של קו מסוע שני, שממנו ממשיכה דרך המסומנת בשחור. דרך עפר זו, ממשיכה לאורכה של בקעת צבאים בנוף מתון ומעוגל. בקעה צבאים שנקראת בערבית סה'ל אום ע'דה (המישור הרענן) היא קער בין שתי שלוחות של קמר חצרה והיא מציינת את ראשו של נחל פרס.
תעלת הבקע (שימוש בתמונות בהרשאה של פרופ' עמנואל מזור )
ממשיכים בדרך זו כ-4 ק"מ ולאחר חציית נחל אשלים נחבור לדרך "התמלחת הפונה מזרחה לכיוון ים המלח. לאורך הדרך צינור המוביל מי תמלחת ממפעלי ים המלח למפעל הפוספטים ערד.הדרך גם נקראת מעלה עזגד. קטע הרכיבה לאור הירח עד למישור עמיעז הוא נהדר. בתחילה הדרך מטפסת קלות ואחר חוצה את האפיקים העליונים של נחל אשלים כל חציה כזו כוללת עליה קצרה ותלולה.. ממול ניתן לזהות את האורות של טפילה וכרך אשר בעבר הירדן המזרחי. אחר הדרך ממשיכה על שלוחה בין נחל עזגד מדרום ויובל של נחל עמיעז מצפון ויורדת בתלילות בנוף מבותר וקניוני. הקטע האחרון של המעלה כולל ירידה תלולה בפיתולים ובאור הירח נדרש ריכוז כדי לא להחליק. ממול ניתן לראות את אורות הניאון הצהובים של הבסיס הצבאי שבראש מעלה עמיעז. בתחתית המעלה תחנת משאבות הדוחפות את מי התמלחת מעלה.
שכבות מלח נטויות בהר סדום
נמשיך בדרך עפר טובה החוצה את מישור עמיעז עד למרגלות הר סדום ונפנה שמאלה בדרך עפר המסומנת בכחול. יש לשים לב לא להמשיך ולשעוט מטה לכיוון ים מפעלי ים המלח. הר סדום הוא הר מיוחד הבנוי ברובו מסלעי מלח. אורכו כ- 11 ק"מ ורוחבו 2 ק"מ ופסגתו מתנשאת לגובה של 200 מטר מעל פני המלח. שכבות המלח שקעו באגם הלשון ועומקם מגיע ליותר משלושה ק"מ. כתוצאה מהלחץ הרב, המלח הפך להיות פלסטי והוא נדחס אל השוליים ועלה אל פני השטח כאשר הוא מרים איתו את הסלעים האחרים ששקעו מעליו כמו חוואר הלשון. כך נוצר למעשה הר סדום שממשיך לעלות כ- 3.5 מ"מ לשנה ב-20,000 השנים האחרונות. המלח הוא חומר מסיס במים ולכן הר סדום עשיר בתופעות קרסטיות הכוללת מערות נטיפים מרהיבות (כמו מערת מלח"ם) וכן ארובות וחללי המסה. כתוצאה מהלחץ הרב חלק מהשכבות מקומטות בצורות משונות ומעניינות.
לגלרית תמונות של הר סדום
הדרך מטפסת קלות עד לפרשת המים של נחל סדום שממנו מתחילה הירידה בפיתולים חדים בין קירות המלח שגולפו ע"י המים. הדרך מתפתלת וכל סיבוב טומן בחובו הפתעות חדשות. סביר להניח שבמהלך הירידה בנחל סדום נפגוש רוכבי אופניים נוספים. הדרך יוצאת מנחל סדום ומתחברת לדרך הראשית העוברת בנחל פרצים והקסם אובד מעט. הדרך ממשיכה ועוברת בסמוך למאגר המים של נחל חמר ומתחברת לכביש ערד סדום כמאתיים מטר מערבית לתחנת הדלק – שסגורה בשעות הקטנות של הלילה. לא ברור, איך עוד אף אחד לא חשב לפתוח את המזנון בלילות ירח מלא לטובת רוכבי אופניים.
מקורות
מדריך ישראל החדש, בעריכת ספי בן יוסף, כרך מדבר יהודה וים המלח, הוצאת כתר, 2001.
על-כף ים-מוות זה, אבינועם דנין. דרך ארץ אדם וטבע, בעריכת עירית זהרוני, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 1991.
אנציקלופדיה מפה, הוצאת מפה, תל אביב, 2001