ממישור אדומים לים המלח דרך העזאזל והורקניה
שעיר לעזאל על הר העזאזל
"והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המדברה... וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אותם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר החי את כל עונותם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר"
ויקרא טז', י.
אחמד ומוחמד בדרך לג'בל מונטאר
מידע
אורך המסלול: 30 ק"מ
זמן: 8 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל עליות וירידות תלולות ורכיבה בערוץ קניוני שמחייב הליכה ברגל בקטעים קצרים.
נקודת יציאה: איזור התעשייה במישור אדומים.
נקודת סיום: צומת אלמוג
מפת סימון: מפת סימון שבילים מס' 8, צפון מדבר יהודה וים המלח.
לוגיסטיקה: יש לדאוג לאיסוף מנקודת הסיום.

אזהרה: המסלול עובר בשטח אש פעיל של צה"ל וניתן לטייל בו אך ורק בסופי שבוע ובחגים.

מועד הטיול : 6 לאפריל 2007.
בטיפוס לעזאזל. צילם: רוני שנהב
תיאור המסלול
נצא מהקצה הדרומי של איזור התעשייה במישור אדומים, לפני שהכביש הראשי מבצע עיקול. מכאן מתחילה דרך עפר טובה המסומנת בשחור המובילה דרומה לכיוון הרכס של ג'בל מנטאר. ג'בל מנטאר הוא חלק מקמר מר-סבא והוא מפריד בין אגני הניקוז של נחל אוג מצפון ונחל קדרון מדרום. אנו צריכים לרכב לקצה המערבי של הרכס שבו נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר נ.ג. 524. באיזור משוטטים רועים בדואים בני שבט הג'האלין. נפרד מהדרך המסומנת בשחור ונרד בדרך עפר טובה אל ואדי דאכאכין ואחר נתחיל בטיפוס ארוך ומייגע שמחייב הליכה ברגל אל פסגתו של ג'בל מנטאר. מהפסגה נשקף נוף מרהיב לכל העברים מירושלים במערב ועד הרי מואב במזרח. על הפסגה שרידים של תצפית של צה"ל ומספר בורות מים מכוסים ששמשו בעבר למגורים של נזירים.
על פסגת ג'בל מונטאר
המדרונות שיורדים מזרחה תלולים מאד ומתאימים לתיאור דרדור השעיר במורד " לא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים." מזרחה משתרע המדבר או ארץ הגזרה, ערב רב של ואדיות החרוצים בסלעי גיר רכים והיורדים מזרחה אל בקעת הורקניה. מעניין שהמדבר נתפס כחבל ארץ שאליו ניתן לייצא את כל החטאים והעוונות של בני ישראל המתגוררים בארץ הנושבת- מעין "פח זבל" שלא ראוי לישוב אדם. ממערב על הרכסים הגבוהים משתרעת ירושלים וניתן לדמיין את הולכת השעיר לעזאזל מבית המקדש דרך 10 תחנות או סוכות בהן היה מים ומזון. סימן היה לכך שהשעיר הגיע למדבר "לשון של זהורית היתה קשורה על פתחו של ההיכל. כשהגיע השעיר למדבר היתה הלשון מלבינה". האגדה מספרת: "בין שלושת הסימנים שהיו אומות העולם רואים בישראל בכל שנה, היה גם סימן זה: ובשעה שהיו רואים שעיר שמשתלח חוזר, היו יודעים שכעס הקדוש ברוך הוא על עולמו".
מערות המסתור בנחל סככה. צילם: דני זך
מג'בל מונטאר נרד לכיוון מזרח בדרך העפר שמסומנת בירוק. לאחר ירידה תלולה הדרך ממשיכה לאורך שלוחה מתונה יותר וצריך לשים לב לא לפספס את הפניה שמאלה. המשך הרכיכה הוא על שביל רחב שממנו תצפיות יפות אל ואדי סככה. בשטח בולטת שכבת סלע בצבע אפור השיכת לתצורת חתרורים. ממול ניתן לזהות שרידים של שביל בנוי שיורד אל בקעת הורקניה. ממול ניתן לזהות שרידים של מבנה –וכן את הפתח של מערה בתחתית הואדי. כנראה שמערות אלו קשורות לקטע הבא (תודתי לדני זך על המידע):

"מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי אלגרו בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי א. גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, המזכירה את נחל סככה כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבתורכיה. המנהרה התחתונה נאטמה על מנת שלא תיפגע."
אפשר לקרוא על זה ב- א' גוטפלד, חידת מנהרת מדרגות למרגלות הורקניה שבמדבר יהודה, בתוך קדמוניות 125, תשס"ג
על חיפוש המטמון האגדי של קומראן
גשר אמת המים ממערב למצודת הורקניה. צילם: דני זך
קטע הרכיבה עד לאוכף הצר שעליו שרידי גשר אמת המים – יפה מאד. ממול מתנשאת מצודת הורקניה. אוכף זה היה נקודת התורפה בהגנת המצודה ולכן הוא הועמק והוצר ושתי בריכות מים נחצבו מצפון לו. החומה שנותרה על האוכף היא חלק מגשר שעליו עברה אמת המים שסיפקה מים לתושבי המבצר. מצודת הורקניה היא אחת ממצודות הדרכים שהקימו החשמונאים כדי להגן על אזור ים המלח בפני ההתפשטות הנבטית. המצודה נועדה לאבטח את הדרך החשובה שירדה מירושלים לקומראן לעין גדי ומצדה. דרך זו נסללה ובוצרה כבר בימיו של יוחנן הורקנוס שעל שמו נקראת המצודה. המצודה בנויה ברום של 248 מטר מעל פני הים. הורקניה נחרבה בשנת 57 לפנה"ס ע"י גביניוס, מושל סוריה, אך הורדוז בנה אותה מחדש, והפך אותה לבית כלא ומקום הוצאה להורג כפי שנהג גם בסרטבה. בשנת 492 לסה"נ, הפך סבאס את המבצר למנזר שיתופי, שנקרא קסטליון.
הפסיפס במצודת הורקניה
המצודה הוקמה סביב חצר מרכזית שפולסה באמצעות קמרונות בנויים תת-קרקעיים, שאחדים מהם שמשו בורות מים ומקוואות. חדרי המגורים היו סביב החצר ובפינה הדרום מערבית הוקם מגדל עוז שהתנשא לגובה של שתיים-שלוש קומות לפחות. מהמנזר שרד קטע יפה של פסיפס וכן בורות המים שחלק מהטיח על כותליהם נשמר. התצפית אל בקעת הורקניה (אל בוקיעה) שמשתרעת ממזרח למצודה יפה מאד. בקעה זו היא קער מקומי שתחומה ממערב ע"י המורדות של גקבל מנטאר ובמזרח הקמר של ג'בל חרמון. בצפון היא תחומה ע"י אגן הניקוז של נחל אוג ובדרום ע"י קו פרשת המים בין נחל קדרון לנחל דרגה. בקעת הורקניה זוהתה ע"י מספר חוקרים כעמק עכור שבו נסכל באבנים עכן שמעל בחרם על שלל יריחו (יהושע ז', כד'). בבקעה, נמצאו שרידי חקלאות מהתקופה הישראלית, וכן שרידי דרך ומחנות צבאיים מהתקופה הרומית וכן מספר רב של טומולי ומבנים עגולים קדומים. כיום הבקעה משמשת כשטח אימונים של צה"ל.
בירידה לבקעת הורקניה
נרד חזרה לאוכף שממנו עלינו ונמשיך בשביל המסומן בירוק ויורד לבקעת הורקניה. רובו של השביל רכיב ואחר הוא הופך לדרך עפר שניתן לדהור עליה עד להתחברות עם כביש האורך החוצה את בקעת הורקניה מצפון לדרום. נרכב צפונה כ- 8 ק"מ עד למחנה הצבאי ומשם נגלוש בירידה תלולה עד לגשר העובר מעל ערוצו של נחל אוג (ואדי מוכליך בערבית). נחל אוג מנקז את הרכסים שממזרח לירושלים והוא יורד מרום כ- 1200 מטר לאורך כ-30 ק"מ.
נרד לאפיק הנחל ומכאן מתחיל קטע שאורכו כ- 4 ק"מ בתוך הנחל שבו יש מספר מפלים לא גבוהים שאין בעייה לעבור אותם ברגל תוך עזרה הדדית בין הרוכבים.
צומת אלמוג- בסטות הכדים
בשאר הדרך ניתן לרכוב תוך השקעת מאמץ כדי להתגבר על האבנים שבואדי. הנחל יפה ומגוון בסלעים אפורים של תצורת חתרורים. במספר מקומות משתלשלים להם שיחי צלף גדולים מקירות הקניון. נמשיך בקניון עד המפגש עם דרך העפר המסומנת בשחור המטפסת אל רמת המדבר. דרך זו מאפשרת לנו להמלט מהקטע הקניוני של נחל אוג התחתון. נפנה שמאלה ולאחר טיפוס קצר, דרך העפר ממשיכה במורד לכיוון צומת אלמוג. המתחם של צומת אלמוג הפך להיות מרכז קניות לכדי חרס ולשאר מוצרי קרמיקה שמיוצרים ביריחו ובחברון.

יורדים בנחל אוג. צילם: רוני שנהב
מקורות
אגדות ארץ ישראל, זאב וילנאי. הוצאת קריית ספר בע"מ, ירושלים,1977.
הכמיהה אל המדבר, בקעת ים המלח בתקופת בית שני. יזהר הירשפילד, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2004
מדריך ישראל, כרך מדבר יהודה ובקעת ים המלח. הוצאת כתר ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 1979.