מנחל תבור לנחל אל מליח דרך כוכב הירדן ולאורך הירדן
עניין
מבצר צלבני שממנו נשקף נוף מרהיב של בקעת הירדן והרי הגלעד. רכיבה לאורך כביש המערכת העוקב אחר פיתולי הירדן בקטע בין קיבוץ חמדיה למחולה ולבסוף הצצה אל האזור המדהים של צפון מזרח השומרון.
לאורך גדר המערכת מזרחית לחמדיה. צילם: ראובן פליישר
מידע
יום ראשון:
אורך המסלול: 15 ק"מ
זמן: 4 שעות.
דרגת קושי: בינוני. המסלול כולל עלייה תלולה וארוכה מנחל תבור אל כוכב הירדן.
נקודת יציאה: מפגש של כביש הבקעה עם נחל תבור מדרום לקיבוץ גשר.
נקודת סיום ולינה: בגשר הרכבת בקרבת המפגש של נחל יששכר עם כביש הבקעה.
עונה מומלצת: כל השנה למעט בקיץ.
הערה: הכניסה לכוכב הירדן כרוכה בתשלום ואפשרית רק בזמני הפתיחה האתר.
מפות סימון שבילים מס, 3, 5-6.

יום שני:
אורך המסלול: 53 ק"מ
זמן: 8 שעות
דרגת קושי: בינוני. המסלול ברובו עובר לאורך כביש המערכת שהוא יחסית קל לרכיבה וכולל עליה אחת תלולה דרומית לשדמות מחולה.
נקודת יציאה: גשר הרכבת בנחל יששכר.
נקודת סיום: הכניסה לישוב רותם מזרחית למחסום מחולה.
בטחון: בקטע הרכיבה לאורך גדר המערכת עד למעבר הגבול נהר הירדן, לא הוטרדנו ע"י הצבא. את המעבר עצמו יש לעקוף בדרך שעוברת בסמוך לבריכות דגים – והיא מתחילה כ-400 מטר מצפון לשער הגדר התוחם את מסוף הגבול. בקטע הדרומי סיורי צה"ל בקשו מאיתנו לעזוב את גדר המערכת אך הדרך המסומנת במפה בכחול חסומה ע"י סוללות עפר כך שניתן לעבור אותם עם האופניים אך לא עם רכב הליווי, כך שאנו המשכנו לרכב לאורך גדר המערכת ובקט האחרון לאורך גדר ההפרדה.
ניתן לבקש לתאם עם הצבא אבטחה דרך המבצעים של חטיבת הבקעה.
מועצה אזורית בקעת הירדן
נחל תבור - הוא ואדי בירה
תיאור המסלול (טויל ב- 22-23.11.06)
נחל תבור או בשמו הערבי ואדי בירה מפריד בין רמת יבנאל מצפון לבין רמת כוכב ויששכר מדרום. נרכב בדרך עפר טובה העוברת בינות לעצי שיזף. דרך העפר חוצה מספר פלגים קטנים ואחר כ-4 ק"מ נתחיל את הטיפוס התלול למעלה בדרך עפר המסומנת בירוק. זהו קטע תלול מאד המחייב במספר קטעים הליכה ברגל. עם העלייה בגובה הנוף המתגלה מהווה פיצוי למאמץ הפיזי. הדרך מתחברת לכביש העולה לכוכב הירדן (מעלה אלישע). לאחר שני ק"מ נוספים של עלייה מתונה נגיע לגן הלאומי של כוכב הירדן.
כוכב הירדן
כוכב הירדן או כאוכאב אל הווא (כוכב הרוחות) או בלוואר (יפה נוף) הוא אחד הבצרים הצלבנים השמורים ביותר בארץ ובהחלט הביקור בו הוא חוויה וביחוד בשעות אחר הצהריים שהשמש בגב מאירה את הרי הגלעד. כוכב הירדן ממוקם בקצה הצפון מזרחי של רמת יששכר בגובה של כ-500 מטר מעל בקעת הירדן. המבצר הוקם ע"י אבירי מסדר ההוספיטלרים בשנת 1173 ובבנייתו הועסקו מאות פועלים במשך כ- 5 שנים. צבאו של צאלח א-דין ניסה לכבוש את המבצר לאחר שניצח את הנומרים בקר קרני חיטין בשנת 1187. אבירי המבצר הצליחו לעמוד כשנה וחצי מול הצבא המוסלמי, וצאלח א-דין תלה את אי יכולתו לכבוש את המבצר בכך שהכובים ממעל מסייעים בידי אבירי כוכב הירדן. לבסוף הוא נקט בשיטת פעולה לזו שהביאה לנפילתו של מיצד עתרת. חיל החפרים שלו חפר מנהרות מתחת למגדל החיצוני המזרחי שנתמכו בקורות עץ. מנהרות אלו קרסו לאחר שהצרים הציתו בן אש. המגדל המזרחי והאבירים נכנעו והורשו לעזוב לצור. המצר נהרס על ידי המוסלמים סמוך לשנת 1220. במאה ה-18 התיישבו במקום בדואים שהקימו את הכפר כוכאב אל הוא על הריסות המבצר. בדואים אלו ברחו לירדן במלחמת העצמאות. המבצר נחפר ושוחזר והוא מרשים מאד נוף בקעת הירדן והרי הגלעד הנשקפים ממנו הם מרהיבים.
כוכב הירדן
מכוכב הירדן נרכב צפונה כ-300 מטר ונפנה שמאלה לדרך עפר טובה המסומנת באדום. דרך זו חוצה את רמת יששכר ועד לנחל יששכר ועוברת בנוף של שדות מעובדים. רמת יששכר היא רמה בזלתית שנתחמת ע"י נחל תבור בצפון ועמק חרוג בדרום, וכבעת הממורה במערב ובקעת הירדן במזרח. האדמה באיזור נוצרה כתוצאה מהבלייה של הבזלת והיא פורייה מאד. לפני מלחמת העצמאות היו באיזור 11 כפרים של ערבים, 8 מהם עזבו את האיזור תוך כדי המלחמה. הדרך יורדת במתינות עד לתחילת הירידה התלולה לנחל יששכר. הירידה היא על אבנים חלקלקות ויש להזהר. הדרך יורדת לאפיק הנחל שבו מספר עצי דקל ומתחברת לדרך עפר המסומנת בכחול שלאורכה נמשיך במורד נחל יששכר. בנחל רועות בשלווה פרות שהאופניים הדוהרים מפיצות אותן לכל עבר. בנחל יששכר חיה אוכלוסיית צבאים גדולה המנצלת את התנאים האידיאלים של שפע מרעה ומים וכן מרחבים פתוחים לא מיושבים.
גשר הרכבת מעל נחל יששכר.
לקראת היציאה של הנחל מצד שמאל תל יששכר ומחצבות גבס של קיבוץ גשר. ליד גשר הרכבת התורכית שחברה את עפולה וצמח יש רחבה שבה ניתן להתמקם לחניית לילה ולחלום על קרונות הרכבת שנעו על הגשר היפה הזה. הגשר נבנה ב-1904 כחלק מרכבת העמק המפורסמת שחברה את דרעא שבירדן עם חיפה ובכך ליצור גישה לים ממסילת הברזל החיג'אזית. אורך הקו שנחנך היה 161 ק"מ והשלמתו היתה הישג הנדסי אדיר. רכבת העמק הייתה איטית להחריד אך לאחר הכיבוש הבריטי הייתה לאמצעי התחבורה החשוב ביותר שקישר בין היישובים היהודים בעמק לבין העיר הגדולה חיפה (מידע נוסף על רכבת העמק בקישור למטה).
רכבת העמק - אבירם ברקאי
מהגשר נרד אל כביש הבקעה ונפנה ימינה ונרכב בזהירות כ- 3 ק"מ ונפנה שמאלה לכביש פרטי שמוביל למאגר חמדיה ולשמורת גאון הירדן של חמדיה. מידי פעם נשמעים קולות נפץ שתפקידם להרחיק את השקנאים והקורמורנים מהשדות ומבריכות המים. הכביש יורד מככר הירדן הוא הע'ור וגולש מטה דרך רצועת בתרונות חוואר הלשון שנקראת בערבית קתרה ויורד אל גאון הירדן הוא הז'ור. איזורים אורכיים אלה נמשכים לאורכו של הירדן עד השפכו לים המלח אך רוחבם אינו קבוע. לאחר ירידה נחמדה נמצא את עצמנו על כביש המערכת. מכאן מתחיל קטע רכיבה לאורך כביש המערכת עד למעבר נהר הירדן. כביש המערכת נוח לרכיבה ולא הוטרדנו על ידי סיורים צבאיים. כק"מ מצפון למעבר הגבול צפינו בלהקות קורמורנים שישבו על ענפי איקליפטוסים גדולים וקשטו אותם כמו עצי חג המולד.
עץ הקורמורנים ליד מעבר הגבול נהר הירדן
את הטרמינל יש לעקוף בדרך עפר לאורך בריכת דגים שחוצה את הכביש ומיד ממשיכה דרומה ומתחברת שוב עם כביש המערכת. נעבור ליד שמורת הזקום המצרי ל מעוז חיים. שמורות גאון הירדן הן שמורות קטנות ומקוטעות שנועדו לשמר מעט מבית הגידול המיוחד של גאון הירדן שנפגע על ידי הפעילות הצבאית וכן ע"י החקלאות האינטנסבית שמגיעה עד הירדן. צמחיית גאון הירדן מורכבת בעיקר משלושה עצים: צפצפת הפרת, אשל הירדן וערבה ואליהם נלווים מינים נוספים כמו קנים וזקום מצרי שזהו מקום תפוצתו הצפוני ביותר. עצי הזקום של מעוז חיים שמשו גם לשחזור האוכלוסייה שהייתה בנאת עין גדי. עולם החי היה בעבר עשיר ביותר ובין עצי הסבך חיו גם אריות ונמרים.
השתקפות בבריכת דגים
פליקס פברי כתב ב-1484: " בערבות הירדן ובמישוריו משוטטות חיות בר רבות, ועם רדת הערב הן מתאספות ליד המים לרוות את צמאונן. בחום הן רובצות במאורות שבין הסלעים. ביניהן יש אריות, דובים, תנים, איילות, ארנבות, פראים ועוד. כולם מתהלכים כחיות בית ואינם בורחים מפני אנשים." אריות, דובים ונמרים לא נותרו לצערנו באיזור בשל ציד ופגיעה של האדם בבית הגידול ומה שנותר כולל בעיקר שועלים, תנים חתולי בר וביצות וחזירי בר. כביש הנערכת מתפתל ועוקב בחלק מהדרך אחר נפתולי הירדן. הירדנים מעברו השני של הגבול מעבדים את האדמה ממש עד קו המים שהוא קו הגבול הבינלאומי בין ישראל לירדן ובשל הדינמיות של הנפתולים משנה מידי פעם את מיקומו. תופעת הנפתולים מיחדת את נהר הירדן בקטע שבין הכנרת חים המלח. האורך האווירי של קטע זה הוא כ-105 ק"מ ואילו האורך הממשי הוא 223 ק"מ (רק 192 ק"מ בסוף שנות ה-70) כלומר יחס הפיתול היא כ-2.12. היווצרות הנפתולים קשורה לאי יציבות להפרעות רוחביות ונובעת מתבנית זרימה עירבולית שנוצרת בחתך הרוחב של הנהר הזורם בעיקול (ראה הסברים מפורטים בקישורים).
פגישה עם הסיור הצבאי ליד גדר המערכת
למעשה כל נחל לא יזרום בקו ישר במרחק הגדול פי 10 מרוחבו. חשוב לזכור שהנפתולים הם תופעה דינמית המשתנה בזמן. נפתולים נעזבים כאשר הנהר מקצר את הדרך וחותך את הנפתול והנפתולים נודדים במורד הזרם. בירדן קיימת התופעה של קיצור אורך הנהר בשל ירידת ספיקת המים בו כתוצאה מסכירת הירדן ונהר הירמוך, אך כפיצוי שיפועו בחלק הדרומי גדל בשל התייבשות ים המלח. החוקרים מניחים שבשנים הקרובות אפיקו של הירדן ימשיך להיות מפותל, למרות שאורכו הכולל מתקצר. נפתולי הירדן הם דוגמה לנפתולים חופשיים כלומר הנהר יכול לבחור כל מסלול בין נקודת ההתחלה לשפך ואילו הנפתולים של נחל שורק הם נפתולים מאולצים משום שהם נקבעים על ידי הטופוגרפיה של הרי ירושלים. מבחינה מתימטית קיימים מספר הסברים להיווצרות הנפתולים אך, עדיין אין תיאוריה שמקובלת על כולם. כך לדוגמה אחד החוקרים המפורסמים בשם ליאופולד הציע שהנהר בוחר בנתיב בעל המאמץ המינימלי לזרימה, ונתיב זה הוא בעל צורה הקרובה לעקום המתמטי המתאר את הנפתולים כלומר שבטבע מתגלם עקרון של חסכוניות ומינימליזם (ראה את המאמר של לונה ליאופולד ב- Scientific American ).
על פיתולי נהרות והמודל המתימטי של תופעה זו- פיזקה פלוס
נהר כמערכת בשווי משקל דינמי- מיכה קליין (יש להפוך את הכיוון של שני דפים)
מעבר בסבך
עברנו את בריכות המים שמתחת לקיבוץ כפר רופין וסיור של הצבא בקש שנעזוב את כביש המערכת. טיפסנו למעלה וניסינו לרכב לאורך הדרך המסומנת בכחול, אך דרך זו חסומה על ידי סוללות עפר ולמעשה לא נותרה לנו ברירה אלא להמשיך בכביש צר שהוביל אותנו בחזרה אל גדר המערכת. עברנו בקטע צר ובוצי שקנים גדלו בו פרא ואחר מצאנו משטח מפולס הצופה אל הנוף והתארגנו לארוחת צהרים תחת השמש החורפית הנעימה. מתחתינו הירדן התפתל בדרכו דרומה וממול התנאו הרי הגלעד שבראשיהם נותרו עדיין שרידי יערות.
גדר ההפרדה
כביש המערכת מתחבר עם גדר ההפרדה החדשה שכיוונה מזרח- מערב. הכביש עולה במתינות למעבר מחולה שהוא מעין מעבר גבול בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית והוא ממוקם על הקו הירוק. ממול התנשאו המורדות הדרומיים של הרי הגלבוע. המשכנו לרכב לאורך כביש הבקעה וחלפ נו על פני הכפר ברדלה שמשמר את שמו של הישוב התלומודי ברדלא שעליהם נאצר שאינם מקפידים על פרוטתם (גיטין יד, ע"א). לאורך הכביש דוכני ממכר של יקרות ופירות ושטחים מעובדים של הכפרים הערביים עין בידה וברדלה.
כק"מ מרום לברדלה חלפנו על פני צומת מחולה שממנה נמשך הכביש במעלה ואדי אל מליח אל ישובי הבוקיעה הצפונית ואל הכפרים תיאסיר וטובס. צומת הזכורה לכל מי התאמן בשירותו הצבאי באיזור חמאם אל מליח.
אנדרטה לזכר סגן מיכאל פישר
מדרום לצומת מושב מחולה הישוב הישראלי הראשון בבקעת הירדן שהוקם ב-1968. בקעת הירדן בקטע שבין מחולה לג'יפתליק נקראת בקעת צרתן או השער השומרוני משום שהיא מצטמקת ואיזור המעבר בין ככר הירדן לגאון הירדן מצטמצם. הצרה זו נובעת מכך שהנחלים המגיעים ממזרח לירדן (ואדי זרקא הוא נחל יבוק, ואדי ראג'ב, ואדי כפרנג'ה ואדי יאבס הוא נחל יבש) עשירים בטעונת ולכן דוחקים את הירדן מערב וכן בשל הרכס הצפון מזרחי של השומרון. כמות המשקעים בבקעת צרתן היא 200-240 מ"מ גשם בשנה והוא לח יותר ממרכז הבקעה ודרומה. החלק המזרחי של בקעת צרתן נקרא בקעת סוכות (ע'ור אל עובידיה) והוא היה מיושב למן התקופות הקדומות ביותר. באיזור זה כביש המערכת קרוב מאד לכביש הבקעה, ולכן הקטע הזה רגיש יותר מבחינה בטחונית- משום שניתן להגיע בזמן קצר מהירדן אל הכביש. בתיאור חציית הירדן בידי בני ישראל כתוב " וכל ישראל עברים בחרבה" (יהושע, ג, י"ז) ובהמשך כתוב: "ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן". עמק סוכות ובקעת צרתן נודעו כאתרי עיבוד הנחושת בימי שלמה המלך: " בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סוכות לבין צרתן (מלכים א, ז', מה- מו).
לאחר מחולה חולפים על פני שדמות מחולה שהוא ישוב דתי ובו רפת משוכללת. הכביש מטפס ומול מוצב "ברווז" נטפס ימינה בדרך עפר תלולה למוצב לא מאוייש. מהמוצב תצפית נפלאה אל בקעת הירדן ואל מחולה ןשדמות מחולה. בדרום מערב נוכל לזהות את מעלה שי המטפס אל הר פלס. נו נמצאים למעשה במדבר שומרון שהוא החלק המזרחי של הרי שומרון. זהו מדבר בצל הגשם והא למעשה המשכו הצפוני של מדבר יהודה. זהו איזור מרהיב ולא מטויל בעיקר מסיבות בטחוניות. הדרך המסומנת בכחול מטפסת למעלה. בתחילה המדרונות מכוסים בעיקר בעיריות ואחר מתווספים הרתמים.
מבט אל בקעת סוכות מזרחית למחולה
ככל שעולים אחוז הכיסוי של הצומח גדל. ממול מתנשאים גוש ההרים שממזרח לבקעת בזק. הדרך מטפסת למעין אוכף מדרום לישוב רותם ואחר גולשת אל ואדי אל מליח (במפת הסימון הוא מופיע בשם ואדי מלחה) וחוצה אותו ליד מצוק ששכבות הסלע הבונות אותו משוכבות בזווית. הואדי מבצע כאן ברך ומתעקל לכיוון צפון כתוצאה מהעתק גיאולוגי שהעלה את הגוש שממזרח לנחל. הצבא הירדני בנה כאן מוצבים ומחסומים נגד טנקים כדי לחסום את התנועה לכיוון שכם. מוצבים אלו נכבשו ללא קרב במלחמת ששת הימים משום שכוחות צה"ל הגיעו דרך ואדי פארעה שמדרום לואדי אל מליח. קטע קצר זה בין כביש הבקעה לואדי אל מליח הוא יפה מאד וממחיש את הפוטנציאל של מדבר שומרון לטיולי אופניים. גלשנו עם הכביש למסעף לישוב רותם שבו המסלול מגיע לסיומו.
שדמות מחולה
מקורות
בקעת הירדן ומדבר שומרון- צבי אילן, עם עובד, 1973.
מדריך ישראל- מדבר יהודה ובקעת הירדן, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1979.

ראובן פליישר
קבצי מפות גוגול - הכין ראובן פליישר
קרא את ההסברים כיצד לצפות בקבצים במסמך ההסבר - בקישורים למטה.
מפת גוגול
קובץ icg
קובץ gpx
קובץ וורד להסבר שימוש בקבצי גוגול