"שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב"
נחל צין מעל המפל הגדול בעת שיטפון
"מבחינה גיאוגרפית מענינת אותנו בעיקר התפילה "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב", ומאליה מתעוררת השאלה: היש מקום לבאר תפילה זו לאור הסתכלותנו הבלתי אמצעית בטבע ארצנו, כאשר נבאר את רוב ציורי המקרא, את משליו ואת השאלותיו?
רש"י מפרש "כאפיקים בנגב": "כאפיקי מים בארץ יבשה, שמלחלחין אותה- כך נהיה מרטיבין בשובך את שבותנו". הרד"ק סבור כי "נגב הוא ארץ יבשה, כמו "ארץ הנגב נתתני" (שופטים א', ט"ו), והיא עצמה צמאה למים, ואם יעברו בה אפיקי מים, יהיה חידוש גדול וטובה גדולה, כך תשובת גלותנו; דומה הגלות לנגב והישועה לאפיקי מים". וכן אבן עזרא: "המשיל הגלות לנגב,שאין שם מים, והישועה כאפיקי מים". ברוח זו בקירוב מפרשים גם כמה וכמה מן המפרשים החדשים. הרב פ.צ. חיות מבאר: " בירח מרחשון, כשירד הגשם, יימלא הנחל ויחזור לאיתנו, כך הננו עתה כנחילם שנתיבשו. אנא הנף עלינו גשם ברכות ונימלא". גונקל אומר: " אנו יבשים כאפיקים בנגב, וכשם שהאפיקים מתמלאים מים מחדש והכל ירוק ופורח-כך גם אנו." כל הפירושים האלה ודומיהם יהיו הולמים יפה את הכתוב אם המשל "כאפיקים בנגב" שאול מנחלים יבשים, המתמלאים מים רק בחורף, והם מצמיחים דשא ומרעה למכביר (השווה "והוצאתים מן העמים...והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים...במרעה טוב ארעה אותם..." יחזקאל ל"ד, י"ג-י"ד), ואם התפילה מוסבה על פריחה כללית של שיבת ציון; אולם, הפירושים לא יהיו הולמים את הכתוב אם נאמר כי המשל הגיאוגרפי שאול מארץ הנגב, המשתרעת מדרום לבאר שבע, ואם נניח כי התפילה עצמה מכוונת לגאולתם של פזורי ישראל מן הגולה.
בארץ הנגב אין האפיקים יכולים לשמש סמל מעודד גם בחורף. על פי הרוב עשויים ערוציהם אבני גוויל, סחף וחול. זרמי המים העצומים, העוברים בהם לפעמים, נדירים ובעיקר קצרי ימים ושעות. הנחלים בנגב אינם שבים לאיתנם בחורף, אף לא מתמלאים מים, ואינם מתכסים בצמחייה עשירה, העלולה לשמש סמל לפריחה ועידוד. רק בגיאיותיהן של הערים ההיסטוריות מן התקופה הרומאית ביזנטית כרנב (ממשית), עבדה (עבדת), סבייטה (שבטה), רחובות, חלוצה ועוד, הערוכות קירות וסכרים לצבירת אדמת סחף פורייה ועיכוב מי הגשמים בתוכה, יכול אתה למצוא בימות חורף גשום דשא רב ויבולי שדה מבורכים, אולם אך יצאת מתחומי השטחים הגדורים והמתוקנים שוב אתה רואה לפניך ואדיות צחיחים וצרובים על פי הרוב גם בחורף. אם נכונה הנחתנו שפרק קכ"ו נכתב בעשרות השנים הראשונות לשיבת ציון, מתוך מצוקתו המדינית והלאומית של קיבוץ הגלויות הזעיר, בכוח אכזבה על מיעוט השבים לציון ומתוך שוועה לעליה המונית רחבה ומקיפה לארץ האבות ברוחו של הנביא זכריה הנ"ל, הרי עלינו לבקש אחר משל עז יותר מאשר תחייתם של האפיקים בארץ נגובה בימות הקיץ, ועל אחת כמה וכמה מתחייתם של האפיקים בארץ הנגב."

אם כן נוכל להוסיף: שובה ה' את שבותנו כאפיקים ברמת נגב המעובדים בחקלאות מי נגר.
מפל נחל דבשון במצוק הצינים ב-13.1.04
הידעת את הארץ- ארץ הנגב. יוסף ברסלבסקי- הוצאת הקיבוץ המאוחד תש"ז (עמ' 317-318)
המפל הגדול של נחל צין בעת שיטפון
תהילים פרק כ"ו
"שיר המעלות בשוב יהוה את-שיבת ציון היינו כחלמים אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם-אלה. הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים שובה יהוה את-שבותנו כאפיקים בנגב. הזרעים בדמעה ברנה יקצרו הלוך ילך ובכה נשא משך-הזרע בא-יבא ברנה נשא אלמתיו"