מנויבע לנעמה לאורך החוף בסיני
עניין
"בואי נמלט אל הלגונות השקטות"

תיאור המסלול מבוסס על רשימות שנכתבו בעקבות טיול בסוכות תשנ"ה (ספטמבר 1994) עם אמנון בראלי ואורי וכן בעקבות שני טיולים נוספים לאורך קטעים של המסלול. מאז השתנו דברים בסיני ולכן יש לבדוק עדכון לגבי צורך באישורים ומיקום נקודות משטרה לאורך המסלול. המסלול בגרסתו המלאה כולל רכיבה מנויבע לנעמה לאורך החוף- מרחק של 160 ק"מ במשך 6 ימים. זהו אחד ממסלולי האופניים הקלאסיים בסיני הכולל רכיבה לאורך החופים הנהדרים ומשלב רחצה בים. הציוד נישא על גבי גמלים שנעים יחד אתנו. הרעיון הוא לרכב בקצב לא מהיר ולהנות מהשילוב המוחץ של הים הכחול והרי הגרניט הנפלאים של מזרח סיני. שמרתי על רוח הדברים כפי שנכתבו אז כדי לתאר את הבעיות שרוכבים עתידיים עלולים להתקל בהן וכן את תיאורי המקומות.

מפתיע עד כמה המסלול הזה לאורך חוף הים מתאים לרכיבה באופני הרים. הדרך ברובה היא בעלת תשתית קשה תודות לחופים הסלעיים. קטעי החוף בין ד'הב לראס א-תנתור הם פראיים ובלתי מתויירים והנוף הוא עדיין בראשיתי. השילוב בין הגמל לאופניים מוצלח ביותר. אין צורך לרכב הרבה ק"מ ביום ומומלץ לעצור מידי פעם לשחייה בים , ולספוג את האווירה הקסומה של החופים, של הים בצבע הכחול והטורקיז ולהביט אל פסגות הגרניט המשוננות
מידע
אורך: 160 ק"מ
זמן: 6 ימים
מים: נוביע, חביק, בלו הול, ד'הב, ואדי גניי, מוית ע'רבי, שורת אל ע'רקנה, נבק.
עונה מומלצת: סוכות או פסח
אישורים: יש לעדכן. אישור מעבר מנוביע דרומה. אישור מעבר מד'הב דרומה ממשטרת התיירות.
ציוד מיוחד: משקפות צלילה ושנורקלים, אלתוש, נעלי גומי לים. רשימות מלאות של ציוד ניתן למצוא בפירוט המסלול למזרח סיני שמופיע באתר.
מפות: מפת דרום סיני בקנ"מ 1:250000
מפת די זהב בקנ"מ 1:100000
מפות חביק- ראס אבו קלום בקנ"מ 1:500000
יום א
יציאה מנוביע תרבין ורכבנו על הכביש הראשי. עוברים את הצומת של ואדי ותיר ואחר את הכניסה לנמל. פונים שמאלה אל נוביע מזינה-כפר בדואי טיפוסי לחוף הים. האטרקציה במקום הוא דולפינה ידידותית השוחה בקרבת החוף. הבדואים גובים 5 לי"מ עבור כניסה לים. משא ומתן ארוך ומתיש למציאת בדואי שיהיה מוכן ללוות אותנו. כולם מנסים לשכנע אותנו, שעדיף למצוא רכב ואנו מתעקשים על גמל. לבסוף לאחר 3 שעות מצאנו בדואי בשם ס'בח שהסכים לבוא איתנו תמורת 160 לי"מ עד ראס אבו קלום. הנ"ל לא הפסיק להתבכיין ולשגע אותנו כל הדרך.
הדרך מנוביע מזינה לאורך החוף נוחה לרכיבה. לאחר כ-10.5 ק"מ הגענו לנקודת ביקורת של הצבא המצרי. למזלנו הרע פגשנו בקצין מצרי, שהתעקש לא לאפשר לנו להמשיך, בטענה שאסור לנו לשהות בשטח בלילה. כל ניסיונות השכנוע נפלו על אוזניים ערלות. בלית ברירה חזרתי עם ס'בח ברכב של דייגים בדואים לנוביע לנסות ולהשיג אישור מעבר (תסריך בערבית). לאחר נסיעה במבוך הדרכים של העיר נוביע הוצאנו אישור מ-Tarabin Survival Safari –במחיר של 2.5 לי"מ לאדם ליום. מצוידים באישור זה ובתוספת של 10 ליטר בנזין חזרנו לקצין שבסופו של דבר התרצה ואפשר לנו להמשיך.
יום ב': נקודת הביקורת – ראס אבו קלום-37 ק"מ
יצאנו מנקודת המשטרה שלידה ישנו בלילה. לאחר כ-3 ק"מ הגענו לשפך ואדי חביק. במקום צנור וברז שמובילים מים מבריכה מקורה. המים מגיעים כנראה מואדי חביק והם ראויים לשתייה. במקום גם סוכת דייגים – מקום מנוחה נחמד. לאחר כ-15 ק"מ רכיבה נוספים בדרך עפר הגענו לשפך ואדי סחן בדרך חלפנו על פני מפרצים יפים. כמות האשפה לאורך החוף פחתה שכן פסולת פלסטיק רבה נפלטת אל החופים שמדרום לנוביע. הבדואי סיפר שבדואים נוהגים בזמן הראמאדן להגיע לכאן לדוג ולנוח. מיד לאחר מניפת הסחף שוב נקודת משטרה (נוקטה בערבית), אך הפעם לא הייתה לנו בעיה לעבור. כ- ק"מ דרומה ניתן לזהות אנטנות גבוהות זהו ראס ממלח. הדרך נוחה מאד לרכיבה. בראס ממלח ריף יפה ומפרץ שקט ונעים לרחצה. ממשיכים דרומה, עוברים את הפנייה לאדי רצצה בו יורדת דרך רכב מכיוון ביר זריר ומגיעים לסוכות הדייגים של ראס אבו קלום (כיום מקום די מטויל).
יום ג': ראס אבו קלום-ואדי גניי א-ריין
כ-2 ק"מ דרומה לראס אבו קלום מגיעים למקום בו ההרים נושקים לים ודרך העפר מסתיימת . ההתקדמות היא בשביל גמלים ובמספר קטעים יש ללכת ברגל ובאחרים ניתן לרכב בינות לסלעים. בקטע זה היינו ללא הבדואי ורכבנו עם כל הציוד. זהו קטע יפה ופראי. צוקי גרניט-וים כחול. המשכנו עד לתחילת הטיפוס של נק'ב שהין. מראש המעלה הקצר תצפית יפה אל הים הכחול וירידה בדרך טובה לבלו-הול. בבלו-הול קפיטריות בדואיות ונופשים רבים. ממשיכים בדרך העפר הטובה לכיוון ד'הב. בדרך עצרנו לאכול דגים מטוגנים בשמן.
חברנו לדליל בדואי בשם סלח המתגורר בכפר הבדואי הנקרא עסלה. הצטיידנו בירקות טריים שהגיעו במשאית של סוחרים מרפיח. הוצאנו אשור ממשטרת התיירות הממוקמת ליד מועדון הצלילה ב- Dahab City והפעם ללא בעיות מיוחדות. האישור אפשר לנו להמשיך לנבק ועלה 2 לי"מ לאדם ליום. המשכנו בחשכה וחלפנו על פני ד'הב דרומה לאורך החוף. סלח עקף עוד נוקטה והוביל אותנו בשביל גמלים אל המעיין בואדי גניי הנמצא כ- 2 ק"מ במעלה הואדי.בנאת המדבר המקסימה הזו- צריף ואוהל בדואי. במקום התגורר בדואי בשם עליאן שהתעוור. עליאן, אשתו ובתו היו במקום יחד עם מספר ילדים קטנים. מספר דקלים, בוסתן נחמד ומים הזורמים בצנור. אנו לא המשכנו להתקדם במעלה הואדי והסתפקנו בסיור רגלי קצר בסביבה הקרובה ובהאזנה לעליאן שפרט על המיתר הבודד של הרבבה.
יום ד': ואדי גניי א-ריין –קבר אל בנייה
מלאנו מים והמשכנו ברכיבה במורד הואדי אל שפכו. ניתן לרכב בינות לערוצונים הקטנים ללא דרך עד ההתחברות לדרך העפר המקבילה לחוף. הקטע מואדי גניי עד לראס א-תנתור הוא פראי, לא מטויל, ורק מעט דייגים פוקדים אותו. היה יום חם ובמספר מקומות גררנו את האופניים, אך השביל השתפר וניתן היה לרכב ללא בעיות. עצרנו למנוחת צהריים בסוכת דייגים. אחר המשכנו לקבר אל בנייה. במקום סוכת דייגים והרבה שברי קונכיות המעידות על פעילות הדייגים. המשכנו כ-ק"מ דרומה והתמקמנו ללינת לילה. אורותיה של ד'הב הבליחו באופק ואמנון החל להרגיש ברע.
יום ה': קבר אל בנייה- שורת אל מנקטע
מקבר אל בנייה דרומה- 5 ק"מ של חוף פראי- שביל המתפתל בינות סלעי גרניט המגיעים למרגלות הים-לגונות ומפרצים מקסימים. ההתקדמות מעט יותר קשה, ולעיתים יש ללכת ברגל. צפונית לשפך של ואדי ע'רבי חוזרים לדרך עפר טובה העבירה אף לרכב רגיל. בואדי ע'רבי, סלח הלך עם הגמל להביא מים ממויות ע'רבי הנמצאת כ-2.5 ק"מ במעלה הואדי. אנחנו התמקמנו בצל מתחת לקיר סלע ואמנון המשיך להרגיש ברע. בצהריים הגיעה מכונית עם שלושה דייגים מד'הב שעשו את הדרך הארוכה כדי לדוג באזור.
מואדי ע'רבי הדרך מעולה לרכיבה. עברנו את ואדי קבילה ונוקטה נטושה של הצבא המצרי. הדרך מתפצלת לדרך הנמשכת לאורך החוף ולשנייה העוברת מעל הריפים המורמים ורחוקה יותר מקו המים. המשכנו בדרך השנייה ועקפנו את ראס א-תנתור. שנוי מהותי בנוף- הרי הגרניט התרחקו והנוף נעשה פתוח יותר והחופים שטוחים. המשכנו עד סוכת הדייגים שלפני המנגרובים של שורת אל מנקטע. בדרך ניתן לזהות צמחי סלוודורה פרסית היוצרים ערמות חול קטנות. בלילה ניתן לזהות את האורות של נעמה בדרום ואת ההילה של ד'הב בצפון. מקום קסום.
יום ו': שורת אל מנקטע –נעמה
עברנו את המנגרובים היפים של שורת אל מנקטע היוצרים חורש צפוף של עצים ירוקים בעלי שורשי אוויר. מעט דרומה נפץ האונייה מריה שרדר שעלתה על שרטון. הדרך חוצה את מניפת הסחף של ואדי כיד ועוברת בסמוך לדקלי דום וכפר בדואי עם ילדים מעצבנים. דרומה יותר, שורת אל ע'רקנה. המקום די עלוב מבחינת צמחיית המנגרובים לעומת שורת אל מנקטע. נפרדנו לשלום מסלח שסרב להמשיך בשל הנוקטה הבאה של נבק המרוחקת כ- 5 ק"מ משורת אל ע'רקנה. מספר צריפים של הצבא המצרי. אכלנו ופלים ושתינו תה עם החילים המצרים ולא הייתה לנו בעיה לעבור. ממשיכים דרומה ולאחר כחצי ק"מ מדרום לאנטנות פונים שמאלה בדרך הנמשכת במקביל לחוף ומול האי טירן המפורסם. הדרך עוברת למעשה על גבי שוניות אלמוגים מאובנות. ולאחר כ-8 ק"מ הדרך מתחברת לכביש המוליך לשדה התעופה הבינלאומי של שארם ומשם הדרך קצרה אל הציביליזציה של מפרץ נעמה.
סלח הדליל הבדואי האולטימטיבי
לסיום מספר מילים בזכותו של סלח הבדואי:
לא מעשן (סגריה אחת ביום לאחר ארוחת הערב). לא שותה תה ולא אוכל דגים. נמצא בפעילות כל היום- אופה פתירים, ומקושש עצים אותם הוא מטמין בצידי הדרך לביקורים עתידיים. חושב תמיד מספר צעדים קדימה, מסוגר קמעה. כל פעולותיו נעשות בדייקנות וברכוז, לא מאבד את העשתונות, ולא מדבר על כסף. בקצור פאר הדלילים בסיני.
להלן תיאור של שתי גרסאות מקוצרות של הטיול.
מד'הב למריה שרדר בעקבות טיול ב- 27-29 למרץ 1997 . אורך המסלול 46 ק"מ
יום א'

יצאנו בשעה ארבע אחר הצהריים מד'הב מלווים בבדואי ובשני גמלים. לא היה צורך באישור ממשטרת התיירות. הרכיבה לאורך דרך העפר די קלה. לפני הדלים והמחנה המצרי שבשפך ואדי גניי א-ריין יש לפנות ימינה בדרך עפר שמטפסת, אך צריך לשים לב לא לפנות בואדי גניי אל עטשן (הצמא), אלא להכנס אל ואדי גניי א-ריין (הרווה). כ- 2 ק"מ במעלה הואדי נאת מדבר יפה, מעיין ובדואים משבט המוזינה.

יום ב'
חוזרים לדרך לאורך החוף. בקטע מסוים הדרך מטפסת במעלה קצר שנפרץ כדי לעקוף צוק גרניט שיורד אל הים. כ- 3 ק"מ מדרום לשפך של ואדי גניי א-ריין הדרך נפסקת והופכת לשביל שניתן לרכב בו בקלות. עוברים את קבר אל בנייה – הבדואים קוראים למקום קבר אל בינת. חולפים על פני מניפת הסחף של ואדי שגרת. המשכנו וחנינו בואדי מוילה.

יום ג'
מיד לאחר ואדי מוילה, קטע מעבר קשה לגמלים. כ-2 ק"מ שביל קשה לרכיבה אך יפה מאוד. מיד לאחר קטע זה מתחילה דרך עפר טובה עד ואדי קבילה. בואדי קבילה בנו המצרים מחנה צבאי-לא מאויש. המשכנו בצמוד לחוף ומידי פעם פגשנו דייגים בדואים שדגו בלגונות הרדודות בואכה שורת אל מנקטע. אזור נבק הוכרז כשמורת טבע. שורת אל מנקטע הוא מקום מדהים, לגונות בצבע טורקיז- מנגרובים הגדלים בתוך הים, מספר חושות ושולחנות. הדרך ממשיכה דרומה לכיוון נבק. ליד המבנה הגדול שמשמש את רשות שמורות הטבע המצרית חכתה לנו נהג המונית איתו סיכמנו מראש. יצאנו חזרה דרך ואדי כיד לכביש ד'הב- שארם.
מביר זעיר לבלו הול דרך ראס אבו קלום – 50 ק"מ
במקום להתחיל ולרכב מנוביע, מסלול זה מתחיל מהכפר הבדואי ביר זעיר- נפר בדואי ציורי ובו בוסתנים ובארות מים. במקום גמל אפשר לשכור בדואי עם רכב שיקפיץ את הציוד לראש אבו קלום.

יום א':
הגעה בצהריים לביר זעיר. הדרך לכפר מתפצלת מכביש נוביע- ד'הב לאחר העלייה הארוכה. דרך עפר טובה מוליכה אל הכפר ועוברת בואדי אל חביקה. ביר זעיר הוא כפר בדואי קטן ובו בית ספר חדש שנבנה לאחרונה. בכפר בוסתנים בהם מגדלים רימונים, תאנים, תפוחים, תמרים ושזיפים. ממש גן עדן קטן תודות למים הנשאבים מבארות שנחפרו ומנצלים את מי התהום. המשכנו כ-10 ק"מ מהכפר וחנינו באוכף של נחל אל עמוד. דרך העפר טובה, ומטפסת לאוכף של ואדי פרש. עוברים על פני אבני חול ציוריות האופייניים למזרח סיני. כ-8.2 ק"מ מביר זעיר נחלוף על פני דרך המטפסת לפסגת ג'בל סחן שרומו 926 מטר מעל פני הים שעליו ממסר שהוקם בעבר על ידי צה"ל. ואדי אל עמוד הוא ואדי רחב בו צומחים מספר עצי שיטה וכן שיחי צלף סחוסי בנקיקים.

יום ב'
דרך העפר בואדי אל עמוד מקשרת בין הכפר לבין ראס אבו קלום. ואדי אל עמוד מתחבר אל ואדי אל רצצה ואחר אל דרך העפר שנמשכת לאורך החוף סה"כ 24 ק"מ מביר זעיר. המראה של הים הכחול הנגלה לפתע מתוך הואדי הוא מדהים. לאחר 6 ק"מ נוספים של רכיבה נגיע לראס אבו קלום. נחלוף על פני סוכות דייגים שחלקן בנוי מקונכיות. על שפת המפרץ מתגוררות דרך קבע מספר משפחות בדואית שפרנסתן העקרית היא אירוח ומתן שירותים לתיירים הרבים שפוקדים את המקום שמספרם גדל משנה לשנה. אנו התארחנו אצל בדואי בשם ע'ריב שניתן כמובן להזמין אצלו דגים לארוחת ערב. קיימת אופציה לרכב צפונה כ- 6 ק"מ וללכת לאורך השרטון החולי הנקרא אל קרדוד. השרטון יוצר לגונה רדודה שבה התפתחו אצות. לחלופין ניתן לשכור רכב שטח ולבקר בנאת המדבר ביר עקדה הנמצאת כ- 8 ק"מ במעלה ואדי עמיד.

יום ג
קטע החוף בין ראס אבו קלום לבלו-הול פראי ולאורכו עובר שביל גמלים. העובדה שרכב לא יכול לעבור בקטע זה מוסיפה לו קסם. רוכב מיומן יכול לרכב כ-90 אחוז מהדרך. ההרים נושקים לים, מפרצים יפים וריפים מדהימים. לאחר כ- 6 ק"מ ההרים צונחים אל הים במצוק גבוה. הנקב מטפס ועולה לאוכף קטן ואחר יורד אל הבלו-הול. הנקב נקרא נקב שהין ומראשו תצפית יפה אל הרי מדיין שבערב הסעודית.
לגלרית תמונות מביר זע'יר. צילם: אודי זילברשטיין