אל מצד צנע- מצודה ישראלית ברמת עבדת
מידע
אורך המסלול: 23.5 ק"מ זמן: 3.5 שעות דרגת קושי: בינוני. המסלול כולל קטעי רכיבה בשבילים וכן הליכה רגלית קצרה. נקודת יציאה וסיום: קפה בר במדבר- 12 ק"מ דרומית למדרשת שדה בוקר על כביש מס' 40.
רמת עבדת והכביש הישן למצפה רמון
עניין
המסלול עובר ברמת עבדת מדרום לקמר נפחא. נרכב דרך מערכות חקלאות מי נגר ונבקר בשרידי מצודה מהתקופה הישראלית שמעטים טורחים הגיע אליה. מצודה זו היא אחת ממערכת שלמה של מצודות כאלו בנגב שהארכיאולוגים חלוקים בדעותיהם על התארוך המדויק ועל אופי האוכלוסייה שבנתה אותן.
הגלעד לזכר תמיר שימקו ז"ל
פירוט המסלול
נצא מ"קפה בר במדבר" ונרכב דרומה על שביל ישראל, שעובר לאורך דרך עפר שנמשכת במקביל לכביש מספר 40. לאחר כ-3 ק"מ ננעלה על הכביש הישן המתחיל לטפס. נעבור על פני מספר צריפי בדואים שבאחד מהם יזם אחד הבדואים בשם סולימאן אירוח בדואי. לאחר מכן נגיע לאנדרטה ע"ש סמ"ר תמיר שימקו שנפל באזור בתאונת אימונים ב- 15.6.83. במקום גן קטן שניטע על ידי אביו. מכאן תצפית יפה אל דרך העפר המובילה מזרחה אל נחל חווה, ודרומה אל העיר הנבטית עבדת. הכביש הישן ממשיך להתפתל מעלה ומתחבר אל הכביש החדש מול כלא נפחא. מדרום לנו קמר נפחא שהוא אחד ההרים לאורך קו שבר גיאולוגי שנקרא שבר סעד-נפחא והחוצה את רמת עבדת ממזרח למערב.
נמשיך כ-ק"מ דרומה לאורך דרך העפר העוברת מתחת לקו המתח הגבוה ונפנה ימינה בשביל שיוביל אותנו מטה לואדי ללא שם שבו טראסות של חקלאות עתיקה. נטפס רגלית לרמה שמעל הואדי ונמשיך דרומה לאורך שביל הליכה וליד בור מים קדום נרד לואדי שבו ממוקמת מצודת צנע. נרכב בואדי מימין לטראסות שחוצות את ערוצו כ-2 ק"מ ונזהה מימין מעל הערוץ את השרידים של המצודה המוקפת חומת סוגרים. משום מה במפת סימון השבילים יש טעות במיקומו של המצד ומיקומו המדויק הוא כ-600 מטר צפונית לסימונו במפה ממערב למפגש הואדיות (על פי הסקר הארכיאולוגי ב-נ.צ. 01710 12620). המצודה שהיא די קטנה ממוקמת מעל מפגש ואדיות וממערב לה נמצא בור מים המוקף בשרידי מכלאת צאן (אתר 171 בסקר הארכיאולוגי הר נפחא). במקום נמצאו חרסים מתקופת הברזל ב' ומן התקופה הביזנטית. האתר נחפר על ידי רודולוף כהן ב-1979. המצודה מורכבת מתשעה חדרי סוגרים ושער הכניסה היה בפינה הצפון מזרחית. בורות המים שנחצבו ספקו את המים ליישוב הקטן שהיה מסביב שתושביו התפרנסו על חקלאות ומרעה. קיום ישוב קטן זה באזור מדברי מעלה את השאלה מי יזם את בנייתו ומדוע בכלל לטרוח ולבנות מצודות כאשר ידוע שנוודים כמעט ולא משקיעים מאמץ בבניית מצודות מאבן? לדעתו של הארכיאולוג רודולוף כהן המצודות הוקמו באמצע המאה העשירית לפני הספירה בתקופת מלכותו של שלמה. הקמת רשת המצודות והיישובים בהר הנגב הייתה חיונית לביצור הספר הדרומי של הממלכה ובכך ליצור מערך הגנה בגבול הדרומי שהשתרע לאורך משור הרוחות מערבה לעין קדיש. כך ניתן להסביר את העובדה שלא נמצאו מצודות ישראליות מדרום למכתש רמון. הוא גם תולה את חורבן המצודות במסעו של שישק בארץ ישראל בשנת 925 לפנה"ס. לאחר הרס הישובים ננטש הר הנגב למשך תקופה ארוכה, וההתישבות בו חודשה רק בתקופה הנבטית. כדאי לציין שבנו רוטנברג מקדים את הקמתן של המצודות למאה ה-יא' לפנה"ס וטוען שהוקמו על ידי העמלקים ונהרסו במלחמותיהם עם מלכי יהודה, כלומר לדעתו אלה הם מצודות שנבנו על ידי שבטי המדבר ולא על ידי שלטון מרכזי שהשקיע משאבים בביצור גבולו הדרומי. גם אברהם נגב טען שהמצודות נבנו על ידי שבטי נודדים ומסתמך על כך שאין במתקני המים שנתגלו לספק כמות מים מספיקה להתיישבות קבע. ובמאמרו (ראה ברשימת הביבליוגרפיה) הוא שואל: "," אם נאחר את זמנן של המצודות לימי שלמה, כדעת רודולוף כהן, הרי שבימיו היו מפעלי המים הכבירים של חצור, של מגידו ושל גזר. האם נוכל לתאר לעצמנו שאותם מתכננים ממלכתיים עצמם, ששלטו בידע הידרולוגי זה ובאמצעים טכניים משוכללים, ישלחו את חייליהם למדבר, בלי לספק להם מי שתייה?"
כדאי לציין שבור המים שממערב למצד צנע חצוב בסלע והוא לא מהסוג של בורות פתוחים כדוגמת בור חמת האופייניים לתקופה הישראלית. לעומתם זאב משל בציינו את העובדה שברוב המצודות נתגלה שלב חיים אחד בלבד טוען: " אם המצודות הוקמו בעקבות התארגנות טבעית של נוודים מדוע הייתה חד פעמית ולא חזרה על עצמה? הנוודים נוהגים בדרך כלל ללכת בעקבות צאנם ולחזור לעיתים מזומנות למרכזיהם. לפיכך צפוי היה למצוא שלבי חיים אחדים. אם הנוודים התארגנו לבניית מרכזי הגנה חד פעמיים, מה דחף אותם לכך ומדוע נטשום ולא חזרו אליהם? נראה לנו סביר יותר לחפש מקור חיצוני כלשהו, יוזם ומנחה, שיוזמתו היא פונקציה של אינטרס ויכולת. אחד ממלכי ישראל בעל אינטרס כלכלי ובעל יכולת צבאית ומדינית-בא בחשבון. הנה אם כן שרידי מצודה זו הן עדות אילמת לויכוח שניטש בין הארכיאולוגים ואולי שריד למסע חורבן של שישק שקטע את ההתיישבות היהודית בנגב למשך כמעט 3000 שנים. מהמצודה נמשיך ימינה בדרך עפר שמטפסת ומתחברת לכביש המוליך לבסיס רמון. נפנה ימינה ונמשיך לאורך הכביש עד הצומת עם כביש 40 ומשם נדהר מטה לנקודת הסיום. לחלופין ניתן להמשיך במורד הואדי ולהתפעל משרידי חקלאות מי הנגר, ולהתחבר עם נחל עבדת ומשם להמשיך בדרך המסומנת באדום לעיר עבדת. יש לקחת בחשבון שעה נוספת של רכיבה, אך זוהי אפשרות עדיפה משום שהיא מונעת את הרכיבה בכביש.
האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?-על הויכוח ה"חדש" על ממלכת דוד ושלמה-מאת אריה בורנשטיין. המאמר מזכיר את המצודות הישראליות בנגב כהוכחה לקיומו של שלטון מרכזי
שרידי המצודה הישראלית באור אחרון
ביבליוגרפיה
מפת הר נפחא- יהושע לנדר- רשות העתיקות תש"ן מי בנה את המצודות הישראליות בנגב?- זאב משל, קתדרה 11 ניסן תשל"ט מים במדבר ומהותן של המצודות מתקופת הברזל בהר הנגב- אברהם נגב, קתדרה 11 ניסן תשל"ט, 29-36 המצודות הישראליות בהר הנגב- רודולוף כהן, קתדרה 11 ניסן תשל"ט, 37-44