רשמים ממרוץ הגמלים בא-דיסי – דרום ירדן
צפו: חזי יצחק, מיכה נח.
מלווה: אחמד
Ahmed Aqlh Salam
website:http://www.rumstars.com/index.htm
p.o.b Wadi Rum
ahmeddesertguide@yahoo.com
Jordan
Mobile: 00-962-2795127025
גלריות תמונות
תאריך: 14.12.07

ביות הגמל או "ספינת המדבר" התרחש כנראה כבר לפני 4000 שנים ועל כך חלוקות הדעות בין החוקרים השונים. הגמל אפשר לנודדי מרחבי מדבריות ערב וסהרה לחצות מרחקים גדולים, לנוע ולנוד בעקבות המרעה. מצמרו הם הכינו את יריעות האוהלים, את חלב הנאקות הם שתו, את בשרו אכלו ואת גלליו הבעירו. הגמל אפשר את התפתחות דרכי המסחר העתיקות כמו דרכי הבשמים ודרך המשי, הקשר בין מזרח ומערב התנהל על גבי דבשות הגמלים. הגמל אפשר את קיומו השביר של בן המדבר. לא פלא איפוא שהגמל הפך מושא להערצה אצל שבטי הבדואים וחלק מפולקלור שלם. שמו היה משל ליופי ולחן. ג'מיל הוא יפה בערבית ושם זה נגזר כמובן מהמילה ג'מל שפירושה גמל.
אך כבודו של הגמל נפגע קשות עם התחלת הופעתם של רכבי השטח המסוגלים לנוע במהירות וביעילות אף בשטחים הקשים ביותר. הבדואים אמצו לחיקם חיש מהר את רכבי השטח ונטשו את הגמלים, החיים הפכו לקלים ומהירים יותר. הנדנוד האיטי מעל דבשת הגמל הוחלף בקופצניות הג'יפים. כבודו של הגמל חלף מן העולם וכנראה שמבלי שוב. מעטים המקומות שעדיין משתמשים בגמל כבהמת משא, אחד מהם הוא מדבר דאנאקיל שבאיתיופיה שם עדיין ניתן לראות שיירות גמלים של בני האפאר הנושאים בלוקים של מלח שנחצב מימות המלח ומועלה אל הרמות הגבוהות של איתיופיה.
צפה בסרטון וידאו מהמרוץ. צילם: מיכה נח
מסלול המרוץ - תמונת לווין
ליטוף הרגעה לגמל.
אצלנו כאן ברמת נגב, הגמלים הפכו למפגע, מסכנים את התנועה על הכבישים ופוגעים בשדות החקלאים. לבדואים אין כמעט מה לעשות עם הגמלים וחלק מהם ננטש והופך לגמלים משוטטים. הגמלים הם מזכרת לבדואים בנגב מימים עברו בהם הם עדיין נדדו. גם בדרום ירדן באזור ואדי ראם, הגמלים הם בגדר פולקלור ומשמשים בעיקר כאובייקט תיירותי, אולם עדיין כבודם לא נרמס ועדיין ניתן לחזות במרוץ גמלים בו מתחרים גמלים יקרי ערך . במרוץ גמלים כזה חזינו ב-14 לדצמבר בקע א-דיסי הוא משור שטוח הנמצא כ-20 ק"מ צפונית לואדי ראם.
אחד הרוכבים במרוץ
הגענו עם אחמד מלוונו הבדואי, המתגורר בואדי ראם, אל הכפר הקטן מושהיר, שלדברי אחמד ידוע בבנותיו היפות (לא זכינו לראותן). מסלול המרוץ התחיל מקרבת הכפר הטובל בין מטעי זיתים לכיוון א-דיסי , מהלך של 10 ק"מ. מטעים אלו הם תודות למי תהום הנמצאים בשפע באזור ומאפשרים את קיומה של חקלאות שלחין בלב המדבר השחון.
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת ורוח קרירה נשב על פני המשור. פה ושם היו מפוזרים קבוצות של בדואים ולידם גמלים שדבשותיהן מכוסות בשמיכות צמר כדי לשמור על חום גופם. גמלי המרוץ הם גמלים מטופחים בעלי שושלת יוחסין הנשמרת בקפדנות. מחירם הוא כמובן גבוה מאד. בעוד גמל רגיל ניתן לקנות ב-1000 דינר ירדני (כ- 7000 ₪) הרי מחיר גמל מרוץ יכול להגיע ל-5000 דינר ומעלה. כל שיך בדואי דרום ירדן ובערב הסעודית שמכבד את עצמו מחזיק גמל מרוץ ומטפח אותו. גמלים אלו משתתפים במרוצים המתקיימים בסיני, ירדן ובערב הסעודית. גמלי המרוץ הם גבוהים ובעלי רגליים חזקות ומסוגלים לרוץ במהירות.
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת ורוח קרירה נשב על פני המשור. פה ושם היו מפוזרים קבוצות של בדואים ולידם גמלים שדבשותיהן מכוסות בשמיכות צמר כדי לשמור על חום גופם. גמלי המרוץ הם גמלים מטופחים בעלי שושלת יוחסין הנשמרת בקפדנות. מחירם הוא כמובן גבוה מאד. בעוד גמל רגיל ניתן לקנות ב-1000 דינר ירדני (כ- 7000 ₪) הרי מחיר גמל מרוץ יכול להגיע ל-5000 דינר ומעלה. כל שיך בדואי דרום ירדן ובערב הסעודית שמכבד את עצמו מחזיק גמל מרוץ ומטפח אותו. גמלים אלו משתתפים במרוצים המתקיימים בסיני, ירדן ובערב הסעודית. גמלי המרוץ הם גבוהים ובעלי רגליים חזקות ומסוגלים לרוץ במהירות.
ממתינים לתחילת המרוץ
המשור התמלא בעוד בדואים משבט החוויטאת שבראו לחזות במרוץ. הקהל שנאסף היה מורכב רק מגברים, נשים לא נראו כאן. ע"י ספריי צבע שחור. הרוכבים רובם נערים צעירים בגילאי 13-15 שנים התכוננו, וניתן היה לראות את ההתרגשות על פניהם. דברתי עם אחד מהם שמתגורר בואדי ראם. הוא ספר לי שבנות הכפר מעריצות את רוכבי גמלי המרוץ. כמובן שנערים אלו נבחרים כרוכבים משום משקלם הנמוך שיכול להיות יתרון במרוץ. הרכיבה במרוץ מתבצעת ללא אוכף. הרוכב יושב על שמיכה מגולגלת הקשורה לדבשת הגמל. כארבעים גמלים נרשמו עמדו להתחרות ועדיין לא ברור היה איפוא בדיוק קו הזינוק. בין המשתתפים היו גם בדואים מערב הסעודית שם טיפוח גמלי המרוץ מאד פופולרי. לאחר כשעתיים של הכנות איטיות, נראה היה שמשהו עומד לקרות. עמדנו על סוללת עפר שממנה אפשר היה לצפות על תחילת המרוץ. פתאום שמענו צעקות אדם וקולות גמלים, וכך ללא שום הודעה מיוחדת התחיל המרוץ. הגמלים החלו לדהור דרך האנשים וברחנו הצידה כדי לא להיות מרמס לרגליהן. הגמלים נעלמו והותירו מאחור ענן אבק. מיהרנו אל הג'יפ ואחמד התחיל לשעוט על המישור כדי לצפות במרוץ. בגלל שהמרוץ התנהל בקו ישר, זו הייתה הדרך היחידה לצפות בו. להערכתי המהירות הממוצעת של הגמלים הייתה כ-30 קמ"ש והמהירים שביניהם אף הגיעו ל-40 קמ"ש.
רוכבים במרוץ
עתה התחיל מרוץ של רכבי טויוטות שהם הרכבים המועדפים על הבדואים. אלו היו 20 דקות של טירוף חושים. עשרות של רכבים עמוסים בבדואים, חלקם עומד בתא המטען, החלו לדהור משני צידי המסלול שבו רצו הגמלים וכולם רצו להגיע לקרבת הגמלים. חלקם רצו לעודד את הרוכב שהיה ממשפחתם והם ניסו להיצמד אליו ולזרז אותו בקריאות עידוד.
האוויר התמלא באבק ובחול ועין השמש הוסתרה. מידי פעם היה צריך לחצות תעלה עמוקה ובנס לא התרחשה תאונה בין הרכבים. אני נצמדתי לחלון הפתוח וניסיתי לצלם את הגמלים במרוץ ולנסות לשמור על ידי יציבה בג'יפ המיטלטל. הגמלים רצו מהר והרוכבים זרזו אותם במקל פלסטיק גמיש. בידיהם הם החזיקו במעין מושכות, גופם מוטה לאחור ורגליהם תלויות באוויר. הגמלים שעטו בתוך ענן האבק, מזכירים לבדואים את ימי הזוהר שלהם בהם פשטו על ישובי הארץ הנושבת והטילו את חיתתם על הפלחים שעבדו את אדמתם. לזמן קצר, הגמל הפך שוב למרכז חיי הבדואים, מבליח מענני האבק ומזיכרונות העבר. אגדות וסיפורים קמו לתחייה. לרגע גם הדים סיפורי התנ"ך צצו ועלו האם כך נראו גמלי המדיינים ובני קדם שנגדם נלחם גדעון : "ומדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק כארבה ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב" (שופטים, ז', יב').
צופים בטקס
כך התקדמנו במקביל לגמלים שרצו במהירות בתווך בין המכוניות. אחד מן הרוכבים ניסה להרשים את הקהל ועמד על האוכף תוך כדי הרכיבה. גמל אחר המשיך לרוץ ללא הרוכב. מה קרה לרוכב? לא ידענו. לאחר כ- 20 דקות הגענו לקו הסיום שם נאספו המוני אנשים והוקמה במה ואוהל כבוד שם ישבו נכבדי הבדואים. נדחקתי למרכז הרחבה ליד צוותי הטלביזיה הירדנית אל מול הבמה, כדי לצלם את הזוכים.
בשורה הראשונה ישבו שי'חים נכבדים, לבושים גלימות מעוטרות בפסי זהב ולראשם כפיות בצבעי אדום לבן. רובם הרכיבו משקפי שמש ועטו על פניהם ארשת חשיבות. בקהל ניתן היה לזהות גם קצינים גבוהים בצבא הירדני. כולם באו לחלוק כבוד למנצח אבל גם לפאר את המורשת הבדואית. הטקס היווה גם מעין מפגש חברתי חשוב שמלכד את בני השבט. בקהל בלט גם מספרם הגדול של הילדים שבאו לחזות באירוע הגדול שמן הסתם עוד ידברו רבות מסביב למדורות בלילות החוף הקרים.
השיח המנצח בתחרות
התחילה מסכת של נאומים ארוכה בו כולם ציינו את השיח' עוואד אל זוואיד שארגן את המרוץ ותרם את הפרס. כל פעם שהושמעו ברכות למלך עבדאללה, אחד האנשים בקהל שכנראה זה היה תפקידו, קרא קריאות כיפק למלך וכל הקהל חזר אחריו. אין ספק, כאן הנאמנות למלך היא מעל לכל ותמונת המלך מתנוססת בכל מקום ציבורי. לאחר הנאומים הגיע הרגע שהקהל ציפה לו והכריזו על המנצח בתחרות. הפרס ניתן לבעל הגמל ולא לרוכב. המנצח בתחרות היה סעודי והוא עלה וקבל גביע ומעטפה עם המחאה על סך 1000 דינר. תעודות הוקרה ניתנו גם לפעילים ציבוריים אחרים כמו רופא הכפר וקציני צבא. הטקס הסתיים, הקהל התפזר והדרמה והאדרנלין שהפרו לרגע את שלוות המדבר, נגוזו במרחבי החולות.