מסע בארץ הפלאות של ואדי רם- 25 ק"מ בשלושה ימים
עואד מואדי ראם
“Rum the magnificent … vast, echoing and godlike …a processional way greater than imagination … the crimson sunset on its stupendous cliffs and slanted ladders of hazy fire down its walled avenue.”
T.E. lawerence
Seven Pillars of Wisdom
גלרית תמונות דצמבר 2007
נוף טיפוסי באזור ואדי רם
ואדי רם הנהדר... והעצום, מהדהד ואלוהי... במין שיר לכת דמיוני...... השקיעה הארגמנית על צוקיו העצומים וסולמות של שלהבות הנוטות מטה בין קירות שדרתו" (תרגום חופשי- חזי יצחק)

"מוחות הבדווים פועלים כמוחותינו בדיוק, אולם ההנחות שונות . לגביהם אין בעולם דבר בלתי הגיוני או בלתי מובן. אם תלמד לדעת אותם ואת משפטיהם הקדומים, תוכל לנחש כמעט תמיד מה יהיה יחסם לכל דבר."
מתוך "לורנס בחיים ובאגדה"- מיכאל אסף, הוצאת דבר, תל אביב, תרצ"ו.
עניין
אזור ואדי רם בדרום ירדן הוא אחד מחבלי המדבריות היפים בעולם. הרי אבן חול עצומים בגובהם המזדקרים מתוך המשורים החוליים והיוצרים מעין לבירינת מוזר ודמיוני. אבן החול הנתונה להשפעת האירוזיה של המים והרוח יוצרת שלל צורות קסומות שהעין אינה שבעה מהן. בדואים מבני שבט החוויטאת עדיין נודדים במרחב ומוסיפים לקסם המדבר.
מה לאופניים ולמרחבים החוליים הללו ולצוקים המזדקרים אל על? ובכן על אף שזה נראה רעיון מטורף במבט ראשון, ניתן לשלב רכיבה באופניים גם באזור זה, אם מגלים מעט גמישות מחשבתית ויצירתיות. הרעיון הוא לשלב קטעי רכיבה באופניים עם קטעי נסיעה בג'יפ וקטעי הליכה רגליים. מסתבר שניתן לרכב בחלק מהואדיות בשולי ההרים שם התכסית קשה יותר. הרכיבה בנופים הקסומים האלה היא חוויה נהדרת על אף שאין זו רכיבה טכנית אלא רכיבה מאומצת ומקוטעת בחול, מה עוד שזה שנוי מרענן לנסיעה בג'יפ. קצב ההתקדמות באופניים הוא אידיאלי לא מהיר מידי ולא איטי מידי והוא מאפשר לחוש היטב טיבו של המקום. אפילו המדריך הבדואי שלנו נדהם לראותנו מצליחים לרכב בקטעים מסוימים וטען שזו הפעם הראשונה שהוא רואה אופניים באזור. כמובן שיש מקומות בהם לא ניתן לרכב והחול הוא עמוק ואין מפלט ממנו ואז הישועה תבוא מרכב השטח המלווה.
הטיולים במדבריות הקרובים לנגב, בסיני ובירדן, מעמידים את המדבר שלנו, הנגב, בפרספקטיבה הנכונה. אנו חלק מרצועת המדבריות ובתווך בין סיני לבין המדבר הממשיך מזרחה אל ירדן ודרומה אל ערב הסעודית. אותם צמחים ובעלי חיים, בדווים דומים שהסתגלו לחיים בתנאים הקשים. הגבולות הם פרי יצירו המלאכותי של האדם בלבד. בד בבד אנו מבינים טוב יותר את מקומנו האזורי והמיוחד- אי של תרבות שונה ומיוחדת שאולי בעתיד תתמזג טוב יותר עם שכניה. המראה של רכסי הנגב העבר הירדן המזרחי הוא מראה מוזר ומעורר מחשבה, אך מצד שני הוא טבעי לחלוטין והגבול שעובר למטה בערבה נסתר מהעין.
מורידים את האופניים בקשת של אום פרות'
הכנות ושאר עצות מועילות
ראשית מסלול זה הוא רק בגדר הצעה, והמרחבים העצומים מציעים אינסוף אפשריות נוספות למעיזים.

כללי:
אזור ואדי רם נמצא כ- 70 ק"מ צפונית מזרחית לעקבה ובערך כשעה ורבע נסיעה מהגבול. הנסיעה היא באוטוסטרדה מעקבה לעמאן העולה בואדי יתם עד לאל ראשידייה ואחר ימינה לכיוון א-דיסה ולאחר כ-20 ק"מ של נסיעה במישור פונים שמאלה לתוך ואדי רם. ואדי רם היא אחת מפנינות התיירות של הממלכה ההאשמית ומפורסם בזכות לורנס איש ערב שהנהיג את המרד הערבי בתורכים מאזור זה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. האזור מושך אליו תיירים מכל העולם ואפשרויות הטיול בו הן מגוונות החל ממסלולי טיפוס סלע, טרקים, טיולי ג'יפים, גמלים וכלה בטיולי סוסים. בכפר הקטן מתגוררים בדואים הנמנים על שבט החוויטאת והרואים עצמם כצאצאי הנבטים. הבדואים מספקים את המדריכים, ג'יפים גמלים ושאר הלוגיסטיקה הכרוכה בטיולים. התיירות היא ענף הפרנסה העיקרי שלהם כיום על אף שבשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר התיירים המגיעים לכאן בשל בעיות הטרור הגלובליות. הממשלה הירדנית מנסה לשפר את תשתיות הכפר וחלקה מגרשים לבנייה לבדואים והכפר נמצא בעיצומו של תהליך בנייה. בכפר מספר מסעדות המגישות אוכל מזרחי טעים וכן מספר חנויות בהן ניתן לרכוש מזון בסיסי (למעשה את רב המצרכים לטיול) ובזול. ניתן להצטייד במזון גם בעקבה שם המבחר גדול יותר.
סבא ונכדתו בעקבה
בטחון
מעבר הגבול ערבה ע"ש יצחק רבין ידע בעבר ימים טובים וכיום תנועת התיירות בו להבדיל מן המסוף השכן בטאבה היא די דלילה. המעבר די מסודר והירדנים אינם מערימים קשיים. באופן כללי הרגשנו די בטוחים באזור ואדי רם, אך כמובן שיש לשמור על פרופיל נמוך ולא להתבלט כישראלים משום שיש בירדן די הרבה פלשתינאים ואי אפשר לחזות את ההתנהגות של בודדים. כעקרון הבדואים מעונינים בתיירים ולא בכל נבכי הפוליטיקה של הסכסוך הישראלי פלשתינאי. מידע על מסוף הגבול ערבה, מיסי מעבר ושעות פתיחה נמצאים בדף המידע הכללי- מסוף יצחק רבין.
אגרת לנוסע לירדן והעובר במעבר גבול ערבה
מידע על מסוף גבול ערבה Go Sinai
רשימת טלפונים חיוניים באיזור אילת
נוסעים בטויוטה של אחמד
לוגיסטיקה
בשל תנועת התיירות הדלילה במסוף, מספר המוניות בצד הירדני הוא קטן והן אין מצוידות בגגונים כך שאנו נסענו לעקבה כאשר האופניים מועמסות בתא המטען שנותר פתוח ואחר עברנו לטנדר גדול יותר. כדאי להביא מנשא לאופניים שניתן לחבר לרכב. הנסיעה ממעבר הגבול לואדי רם עולה 30 דינר.
בואדי רם יצאנו עם מדריך וג'יפ טויוטה והמחיר הוא 60 דינר ליום. על הג'יפ ניתן להעמיס את כל הציוד וגם את האופניים בשעת הצורך. המדריך יכול לדאוג גם למים ואין צורך לקנות מים מינרלים כי המים שהבדואים שותים הם מצוינים. בכפר בשעות הבוקר נתנהל כעין צייד אחר התיירים ומול מרכז המבקרים ניצבת שורת גמלים ושורת ג'יפי טויוטה וכולם מנסים ללכוד את התיירים ברשתם. להבדיל מסנטה קתרינה שם יש מונופול של השיך על התיירות והוא מסדיר את התור של המדריכים, כאן המצב שונה וכל הקודם זוכה. למזלנו בחרנו במדריך צעיר וסימפטי מאד הדובר אנגלית ומכיר היטב את האזור, ואני ממליץ עליו בחום. לבדואים באזור ואדי רם יש טלפונים סלולרים וניתן לתאם אתם מראש והם גם יכולים לדאוג להסעה ממעבר הגבול לואדי רם.

נהג מונית מומלץ שניתן לתאם איתו הסעות הוא עומר שובקי
טלפון: 00-962-796898829
אחמד - מדריך מומלץ לואדי ראם (הקש לקישור לאתר )
Guide
Ahmed Aqlh Salam
website:http://www.rumstars.com/index.htm
p.o.b Wadi Rum
ahmeddesertguide@yahoo.com
Jordan
Mobile: 00-962-795127025
Hiking and biking tours in Wadi Rum region.
Food and camping. Jeep tours and camel rides.
Ahmed has also mountain bikes and can organize
bikes trip from Wadi Rum to Aqaba along the desert road.
הקשת בואדי אום פרות
מפות וספרים
המדריך האולטימטיבי לאזור נכתב על ידי Tony Howard והוא בעקר עוסק במסלולי טיפוס סלע אבל מכיל גם מידע שימושי רב ומפות. את הספר ניתן להשיג בואדי רם או בעקבה ומחירו 25 דינר.
Treks & Climbs in Wadi Rum, Jordan, by Tony Howard.
Cicerone Press, Police Square, Milnthorpe, Cumbria, England. Revised 3rd Edition 1997.
קיימת גם מהדורה מצומצמת של הספר:
Walks & Scrambles in Wadi Rum, by Tony Howard and Diana Taylor. Al Kutba, Publishers, Amman, Jordan, 1993.

רקע גיאוגרפי על ירדן ניתן למצוא ב"ירדן ואתריה" בעריכת גבריאל ברקאי ואלי שילר בהוצאת "אריאל" 1995.
על סיפורו של המרד הערבי ניתן לקרוא בשני ספרים שיצאו בעברית בשנות לפני קום המדינה:
"המרד במדבר" –ת.א. לורנס בתרגומו של יעקב קופליביץ (שני כרכים) הוצאת ספרים "מצפה" בע"מ, תל אביב תרצ"א.
"לורנס בחיים ובאגדה" מאת מיכאל אסף, הוצאת "דבר", תל אביב תרצ"ו.

מפה תיירותית של האזור ניתן להשיג בואדי רם Wadi Rum Tourist Plan . מפה זו הופקה על ידי משרד התיירות הירדני ובגב המפה מופיע מידע רלבנטי נוסף.
מפה של ישראל וירדן בקנ"מ 1:400000 יצאה לאור על ידי המרכז למפוי ישראל.
מפות טופוגרפיות מדויקות, לא ניתן להשיג בשוק החופשי ואלה הן מפות צבאיות בלבד. בקנ"מ של 1:50000 כדאי להשיג את המפות של ג'בל רם וג'בל קנצייה.
קישורים לאתרים על ואדי רם באנגלית
האתר של Tony Howard
ואדי רם - מתוך אתר משרד התיירות הירדני
Trekking, hiking and climbing
Atlas Tours -information about Wadi Rum
אתר המדריכים הבדואים
עואד פורט על רבאבבה
גיאוגרפיה של האזור
אזור ואדי רם מאופיין על ידי הרי משאר של אבן חול לבנה ואדומה המונחים על גבי תשתית של סלעי גרניט. השבר הסורי אפריקאי גרם לתזוזה צפונה של הלוח הערבי בשיעור של 100 ק"מ ולהרמתו. האזור הוא מקביל לאזור אבני החול של ג'בל ברקה במזרח סיני וניתן אף לראות ברכס של א-נק'ב את המשכו של מצוק א-ת'יה החוצה את סיני. אך בעוד שבסיני נחשפו רק שכבות אבן החול האדומה הרי כאן נחשפים גם שכבות אבן החול האדומה וגם התשתית הפריקמבית וההבדל הטופוגרפי הניכר לעין הוא גובהם של הרי אבן החול באזור ואדי רם.
אבן החול הנובית היא תוצר השחיקה של המסיב הערבו-נובי ההמשתרע על חלק מחצי האי ערב, דרום סיני ומצריים. החומרים שנשחקו הוסעו והושקעו בשולי המסיב ואליהן חדרו תמיסות של גיר, ברזל, מנגן, ברזל וכד' שלכדו את אבני החול והעניקו להם את שלל הצבעים האופייניים להם. אבני החול האדומות שיכות ל- Quweah series והמים והרוח יוצרים בהן צורות המסה אופייניות של מעין "רגליים של גמל". אבני החול הלבנות נמצאות מעל לאדומות והן יוצרות נוף טיפוסי של כיפות (domes) וניתן להבחין בקו המגע בינן לבין אבני החול האדומות. בקו המגע בין אבני החול האדומות לגרניט שמתחתן נובעים מספר מעיינות כמו עין אבו הינה. ובמספר מקומות ניתן לראות דקלים שצמחו בדיוק בקו התפר. מזרחית ומערבית לאזור ואדי רם ההרים נמוכים יותר וחלק מהשכבות קבורים עדיין באדמה. בין הרי אבן החול התפתחה מערכת של ואדיות בקוים פחות או יותר ישרים כדוגמת ואדי רם ודרכם ניתן לנוע באזור. כנראה שמערכת זו קשורה למערכת של שברים גיאולוגיים. המראה הכללי של האזור הוא מעין מבוך של הרי אבן חול בשלל צורות הצומחים מתוך משור החול האדומים. במספר מקומות כמו בואדי אום עשרין התפתחו דיונות חול גבוהות. אי אפשר שלא להזכיר תופעה מיוחדת נוספת של קשתות או גשרים טבעיים שנוצרו כתוצאה מבליית אבני החול כמו הקשת בואדי אום-פרות' והקשת המרשימה בג'בל בורדה. בנקיקים בעלי משטר המים המשופר גדלים עצי תאנה וכן ראינו ערער אדום בודד בג'בל בורדה ובואדיות יש שפע של רתמים ובעקר יפרוקים (עג'רם) וכן אשלים. בהרים עדיין משוטטים מספר יעלים שהצליחו לשרוד את הצייד המסיבי של הבדואים. כיום האזור נמצא בפיקוח רשות שמורות הטבע הירדני ויתכן ואוכלוסיית היעלים תתאושש בעתיד.
צילם: לורנס ברט
אקלים
בקיץ החום הוא כבד החורף הוא קר ולעיתים אף יורד שלג בפסגות ההרים. העונות הטובות לטיול הם חודשי הסתיו והאביב ובמרץ- אפריל ניתן לההנות מהפריחה בואדיות. אותנו פקדה סופת חול ב-15 לאפריל והחול כיסה את עין השמש. בימי רוח כאלו כדאי למצוא מקום מוגן כדי לחנות בלילה.
בדווי בואדי אום עשרין
בדואים
בני שבט החוויטאת המתגוררים באזור, עדיין נודדים באזור בתקופת האביב עם עדרי העיזים והגמלים. בואדיות ניתן לראות מאהלים של משפחות בדואיות שעזבו את הכפר ויצאו למרחבים למשך חודש או חודשיים. את האספקה מביא הגבר שבא לבקר מידי פעם בטויטה. ראינו גם מטמיר ובריכות מים שהבדואים התקינו במספר מקומות. בחורף הבדואים חוזרים לכפר לבתים המוגנים מהרוח המקפיאה. הבדואים הצעירים מדברים אנגלית אותה למדו מהתיירים והזקנים מדברים ערבית בלבד והם מכניסי אורחים וניתן לקשור איתם שיחה. הבדואים נמצאים כיום בקונפליקט של קדמה מול מסורת ומתחבטים בשאלה כיצד לשמר את אורח חייהם המסורתי. צריך לשים לב שעדיין הנשים מתנגדות לכך שיצלמו אותן. מצד אחד הגברים נחשפים לתרבות האירופאית אך עדיין מקפידים שהנשים שלהם ישמרו מרחק מהתרבות המערבית. משפחות של שבט החוויטאת נמצאות בערב הסעודית וגם במערב סיני ואלה שבואדי רם רואים את עצמם כצאצאי הנבטים.
רשמים ממרוץ הגמלים בא-דיסי – דרום ירדן
אופניים ואדם על רקע המדבר
פירוט המסלול
השתתפו: אילן שוהם ולורנס ברט מקיבוץ שדה בוקר.
אילן ליד מחסן שנבנה ע"י הבדואים ומחזיק מגרפה
יום א': ואדי רם – S.S.S CAMP בואדי סבטה-9 ק"מ של רכיבה.
יצאנו מהכפר הבדואי ונסענו על גבי הג'יפ אל אבו הינה שבו מעיין שנובע בתפר בין הגרניט לאבן חול האדומה ונחפר על ידי לורנס. במקום מחנה תיירותי של הבדואים וכן סלע עליו ציורי סלע עתיקים, ת'מודיים ונבטיים. דרך הבשמים עברה בואדי רם בדרכה מזרחה לכיוון הערבה. שיירות הגמלים הגיעו לואדי רם לאחר חציית המדבריות הגדולים של חצי האי ערב. מכאן המשכנו ברכיבה כשאנו משתדלים לרכב למרגלות ההרים שם התשתית קשה יותר. ניתן לרכב את רב הדרך למעט קטעים קצרים שבהם החול עמוק. הדרך עוברת בין ג'בל חזעלי וג'בל קטר והנופים נפלאים. אלון גלילי ספר לי שמקור השם חזעלי הוא ביהודי מבגדאד שרכש בעבר קרקעות באזור זה. בדרך פגשנו ברועה צאן שדברה אנגלית מצוין וכבדה אותנו בתה. עדר גמלים לא מסופרים חלף על פנינו ולפנות ערב הגענו למחנה שבו מאהל בדואי מסודר עבור תיירים המגיעים לכאן כדי לצפות בשקיעה. ליד המאהל דיונה יפה. אנו בחרנו לישון מחוץ למחנה במקום מוגן מהרוח בין סלעי אבן חול אדומה שיצרו מעין מכתש קטן. הבדואים העסיקו שני פועלים מצריים שפיזרו חול ליד האוהל והכשירו שטח נוסף ללינה.
הקשת בג'בל בורדה
יום ב': S.S.S CAMP – ואדי קישקאשה, 7 ק"מ רכיבה.
נסענו על גבי הג'יפ עד לקשת בואדי אום פ'רות. הגשר או הקשת הטבעית היא תופעה מיוחדת במינה ובשל נגישותה היא מושכת תיירים רבים. ניתן לטפס לראשה ואנו העלינו זוג אופניים והורדנו אותו בחבל בשביל העניין והצילומים. אכלנו ארוחת בוקר מדרום לקשת למרגלות הרי אבן חול גבוהים. בואדי ניתן היה להבחין במזרעה עתיקה שהבדואים ניסו כנראה לגדל בה שעורה. מכאן המשכנו ברכיבה לכיוון ג'בל בורדה לאורך דרך ג'יפים. המשורים מנוקדים די בצפיפות בשיחי יפרוק. בדרך חלפנו על פני מחסן בדואי ששמש גם כמכלאה. לפני ג'בל בורדה החול נעשה עמוק מאד והרכיבה נעשתה בלתי אפשרית והמשכנו בנסיעה עד למרגלות ג'בל בורדה.
ממרגלות ההר טיפסנו רגלית בנתיב המסומן ברוג'מים עד לקשת המפורסמת של ג'בל בורדה כ-שעה וחצי של הליכה דרך משטחי אבן החול. בדרך עברנו ליד עץ ערער אדום. בקטע האחרון יש להעזר בחבל לאבטוח הטיפוס. הקשת הענקית היא תופעה מדהימה וניתן לטפס לראשה. מלמעלה נשקף נוף מדהים של האזור. הרי אבן החול מזדקרים אל על מתוך המשורים ומתחת לקשת תהום עמוקה ומסחררת. אנחנו נקלענו לתוך סופת חול שמילאה את האוויר בגרגרים והקטינה מאד את הראות. הירידה היא באותו נתיב ואורכת כשעה.
ירדנו למטה והרוח הכתה בנו בכל עוצמתה. המשכנו בנסיעה בג'יפ כדי לאתר מקום לחניית הלילה שיהיה מוגן מהרוח. ההתמצאות בתוך המבוך הזה של הואדיות וההרים הוא לא פשוט ובייחוד בעת סופת חול כאשר הראות מצומצמת. באחד מהנקיקים שנכנסנו אליו צמח עץ תאנה גדול מימדים. לבסוף לאחר חיפושים התמקמנו בתוך ואדי קטן שסיפק לנו מגן מהרוח. קוששנו עצים ואחמד נסע לכפר להביא לנו מים. סופת החול נרגעה בלילה ושמי המדבר הנפלאים על אלפי ריבוא הכוכבים חזרו ונגלו לנו.
אופניים בכחול
יום ג': ואדי קישקאשה – ואדי רם, 9 ק"מ רכיבה.
בבוקר יצאתי לסיור רגלי באזור. מזג האוויר היה נוח, ולסופה של אתמול לא היה זכר. צורות הבלייה באבן החול האדומה נכרו לכל עבר- גומחות ושקעים, עמודים ונקיקים – מגוון עצום של תבניות שהטבע פיסל במשך אלפי שנים. ניסיתי לתהות על קסמו של האזור והבנתי שבגיחה קצרה זו של שלושה ימים יהיה קשה מאד להגיע לחקר העניין. האזור הוא עצום בגודלו ובגובהו ואנו יכולים רק לטעום מעט מזה ומזה ולנסות לספוג מעט מהנופים, מהבדואים ומההרים האדירים האלה. המשכנו בנסיעה ופגשנו באשה זקנה וילדה צעירה שהשגיחה על עדר עיזים. עצרנו לשוחח איתה והיא הזמינה אותנו לתה. הזקנה ספרה לנו שבעונה זו של השנה היא נמצאת עם העדר קרוב לחודשיים בואדיות לנצל את הצמחייה הירוקה שצומחת באביב כמזון לעיזים. המשכנו הלאה וחלפנו על פני אוהלים נוספים שבדרך כלל מוקמו במקומות מוגנים מהרוח. פנינו היו מיועדות קניון ואדי ברה שהוא יעד אהוב על מטפסים. בדרך ראינו גם את המשורים המעובדים של א-דיסי שנמצאים מצפון לאזור של ואדי רם והלאה בצפון אפשר היה לזהות את רכס ראס א- נק'ב. ואדי ברה הוא קניון די חולי שלא ניתן לרכב בו. משם המשכנו לואדי אום אל עשרין שבו ניתן לרכב ללא בעיות בצמוד לקיר השמאלי של הואדי. חלפנו על פני עץ זית שאיכשהוא הצליח לשרוד כאן. למרגלות העץ ישבו אב ושני ילדיו לאכול ארוחת צהריים לאחר שהאב הכין ליבה (הבדואים כאן קוראים לה ח'ינה) ירידה תלולה הובילה אותנו היישר למרגלות דיונת חול אדום גבוהה שצנחה בתלילות אל הואדי. לאחר הדיונה מצד ימין השתרע שדה של מגה גלונים מדהים ביופיו. הגרגרים הגדולים שצבעם לבן הרכיבו את השיאים ומתחתם היו הגרגרים הקטנים של החול האדום. מדדתי את הגדולים שבהם ואורך הגל הגיע ל-2 מטר וגובהם ל-30 ס"מ. (ראה קישור למטה)
הדרך יורדת בואדי אום עשרין ומתחברת לדרך הממשיכה אל הכפר בואדי רם והיא רכיבה כולה למעט קטעים קצרים לפני הכפר. כדאי לרכב דרך הכפר ולהתרשם מאופיו. במידה מסוימת הכפר מזכיר את הכפר הבדואי סנטה קתרינה בסיני שגם שוכן בעמק קטן למרגלות ההרים. סיימנו בארוחה פשוטה וטעימה של אורז, צ'יפס וחומוס במסעדה שצופה אל הרחבה הגדולה שבה חנו שורת גמלים וג'יפים בהמתנה לתיירים.
תמונות נוספות-צילם לורנס ברט
מגה גלונים בואדי אום עשרין
הצעות למסלולי גמלים וסוסים באזור ואדי רם