לאורך קו הרכס של קמר חלוקים-ירוחם
מידע
אורך המסלול: 27 ק"מ
זמן: 6 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל מספר קטעי רכיבה טכניים קצרים.
נקודת יציאה: מדרשת בן גוריון
נקודת סיום: כביש צומת חלוקים- ירוחם בכניסה לערוץ החלמוניות. ניתן לחזור למדרשה ברכיבה לאורך הכביש (22 ק"מ).
עונה מומלצת. אוקטובר-נובמבר בתיאום עם פריחת החלמוניות.
מפות: מפת סימון שבילים מספר 15, הנגב התיכון.
אזהרה: המסלול עובר בשטח אש פעיל ולכן ניתן לטייל בו רק בסופי שבוע. כמו כן אין לגעת בנפלים או בחפצים בלתי מזוהים אחרים לאורך המסלול.
מידע
עניין
פירוט המסלול
ספרות
מפות
עניין
מסלול זה עוקב אחר אחד מרכסי הקימוט של צפון הר הנגב- רכס חלוקים-ירוחם. ניתן כמעט לרכב לאורך כל קו הרכס ולעצור בנקודות הגבוהות לתצפיות צפונה לכיוון בקעת באר שבע ודרומה לעבר רכס חתירה. לקראת סוף המסלול נרכב דרך אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים בנגב אתר הר ירוחם שהוא אתר מפתח להבנת תקופת הברונזה התיכונה 1 (2200-2000 לפנה"ס).
פירוט המסלול
בעקבות טיול ב-20.9.03
מהמדרשה נרכב לאורך הכביש לצומת חלוקים ונמשיך עוד כ-ק"מ עד אתר (חורבת) חלוקים. אתר חלוקים שיך למערכת אתרים בהר הנגב מהתקופה הישראלית ובו שרידים של מצודה הבנויה משמונה חדרים וכן מבנה מהתקופה הנבטית שאבטח את הדרך שחברה את עבדת עם ממשית. מהאתר נטפס בדרך עפר המסומנת באדום המוליכה לנחל נוקד. מקו הרכס נוכל לזהות שטת נגב גדולה שנתנה לנחל את כינויו "נחל עץ". נמשיך ימינה לאורך קו הרכס. המגמה לאורך המשך המסלול תהיה לנסות ולהצמד עד כמה שניתן לקו הרכס. רכס חלוקים כמו שאר רכסי הקימוט בהר הנגב הצפוני הוא בכיוון צפון מזרח-דרום מזרח והוא קמר אסימטרי. המדרון הפונה לכיוון דרום מזרח תלול לעומת המפנה הצפון מערבי שהוא מתון יותר. ברכיבה לאורך הרכס הדבר בולט מאד. ברב הקטע הראשון עד האוכף של נחל בוקר (כ-7 ק"מ מאתר חלוקים והגובה המירבי לאורך קטע זה הוא 608 מטר) נרכב בדרך עפר צרה ובמספר קטעים קצרים נרכב לאורך שבילים. את האזור חוצים מספר נק'בים אידיאלים לרכיבה. כמו כן נזהה את היישוב הקהילתי החדש מרחב-עם בשיפולים של רכס חתירה שהוא הקמר הבא בסדרת הקמרים והכביש לירוחם עובר בדיוק בקער שבין שני הקמרים. נחל בוקר כמעט וחוצה את הרכס ולכן נרד לאוכף נמוך שדרך עפר טובה חוצה אותו וממשיכה במורד נחל בוקר. אנו נמשיך לכיוון צפון מזרח בדרך עפר פחות טובה שתחבר אותנו למערכת דרכי עפר ענפה המרשתת את אזור שטח האש. רק חלק קטן מדרכי העפר האלו מסומן במפה לכן יש חשיבות למור על הכיוון הכללי ועל קו הגובה.

בתמונה למעלה משמאל מבט על אתר ירוחם מכביש צומת חלוקים-ירוחם. ניתן להבחין בטומולי שעל קו הרכס היוצרים מעין בליטות.
שלדות טנקים ושאר מיני מטרות פזורים בשטח ובטח יעוררו נוסטלגיה אצל בוגרי הצבא שבינינו. נמשיך לטפס ונעבור ליד אגן הניקוז של נחל הימן ואחר נמשוך לכיוון הר רחמה ונעבור את אגן הניקוז של נחל מסעד. קטע רכיבה על שביל יחבר אותנו עם דרך העפר העוברת מעל שמורת החלמוניות. מדרך עפר זו תצפיות יפות אל ירוחם-אגם ירוחם והלאה אל עבר דימונה. הואדיות הקצרים היורדים לכיוון דרום מזרח יצרו כאן מצוקים יפים. הדרך מטפסת בתלילות ועוברת ליד גבעה בולטת שהשביל המסומן בכחול עובר בה. זו נקודה מצוינת לתצפית לעבר אגם ירוחם והר קשקשים שמצפון לו. מצפון לנו נזהה את השלוחה שעליה נמצא אתר ירוחם. נמשיך עוד כ-400 מטר ונרד בשביל המסומן בכחול. השביל יורד ועובר בסמוך לטומולי הם רגמי קבורה עתיקים מתקופת הברונזה התיכונה 1.
ובכן מהי תקופה זו? רודולוף כהן בספרו "ההתישבות הקדומה בהר הנגב (1999) מביא את ציטוטה הבא מדברי בנימין מזר: " אחת התקופות הארוכות והמעורפלות ביותר בתולדות ארץ ישראל ותרבותה היא תקופת הברונזה התיכונה. לא בכדי נחלקו החוקרים על מהותה ואופייה, על ראשיתה וסופה ועל חלוקתה לתקופות משנה, ועד היום היא אחת מהסוגיות הקשות ביותר במחקר הארכיאולוגי. יתר על כן, בכל הנוגע להערכת המסורת המקראית וההתחקות על גרעינה ההיסטורי, אף שנויה במחלוקת הדעה הרווחת, כי בתקופה זו נתרקמה התולדה העברית וכי הווי האבות העולה ממחזור הסיפורים שבספר בראשית במידה זו או אחרת פרק זמן מסוים בתקופה זו". אכן תקופה זו היא חידה ארכיאולוגית והדעות לגביה חלוקות גם כיום. בתקופה זו פקד את הנגב גל התיישבות נרחב (נרחב יותר מימינו) ונתגלו יישובים בעין זיק, הר צייד, משאבי שדה, הר רמון, באר רסיסים ועוד יישובים קטנים. האוכלוסייה הייתה אוכלוסייה נוודית למחצה שהתפרנסה על צייד, מרעה ומעט חקלאות. הטומולי הם הקברים האופייניים לאותה תקופה ורבים כמותם פזורים בהר הנגב. הם בנויים ממעגל חיצוני של אבנים נצבות, ממולא באבנים קטנות יותר היוצרות מעין גל שטוח. במרכז הטומולוס היה תא קבורה שבו הונחו עצות הנפטר. בנגב נחפרו כמה עשרות טומולי ורק במקרים בודדים נמצאו עצמות. חלק מהחוקרים העלו את הסברה שהתושבים לקחו את העצמות לקבורה ביישובי הקבע שלהם באזור הר חברון (ראה בספרו של רודולוף כהן עמוד 281). בכל מקרה תופעה בשטח מעניינת ומוזרה. נזכיר רק כי יש הגורסים שתושבי תקופה זו הם לא אחרים מאשר בני ישראל שיצאו ממצרים ונדדו במרחב זה 40 שנה בטרם כבשו את ארץ כנען. גרסה זו מקדימה את יציאת מצריים ב-700 שנה לעומת התארוך הארכאולוגי המקובל הקובע את זמנה של יציאת מצריים ל-1300 לפנה"ס וכמובן שתיאוריה זו בעייתית מאד. לדוגמה רודולוף כהן בעצמו כותב (2 , עמוד 129 ) : " אין בכוונתי להציע זיהוי של בני תקופת הברונזה התיכונה א עם בני ישראל, אף שאין לדחות על הסף זיהוי אתני כזה. אני סבור שהמסורות המשתקפות בתיאורם של מסעי בני ישראל הושפעו מן המאורות והתהליכים שהתרחשו בתקופת הברונזה התיכונה א. הגירת בני התקופה מדרום מערב והשתלטותם על חבלי הארץ, שבהם שגשגה תרבותם של בני תקופת הברונזה הקדומה, הותירו ללא ספק רושם רב וזכרון הדברים ודאי נשתמר ועבר מדור לדור". (זהירות של חוקר...)
נרד בשביל בין האבנים הרבות (קטע רכיבה קשה) עד לאוכף קטן שבו נעזוב את השביל המסומן בכחול ונרד לאורך שלוחה. אתר ירוחם נמצא דווקא בהמשך השביל הכחול ולמתעניינים כדאי להשקיע את המאמץ וללכת לשם ברגל. הירידה היא טכנית ובקע האחרון השביל הצר עובר מתחת לסלעי הצור הקשים היוצרים נוף של מצלעות. השביל יורד לערוץ נחל רביבים ומתחבר לדרך העפר המגיעה מהכביש. אם הגענו באוקטובר- נובמבר אפשר לשלב סיור קטן ולחזות בפרחי החלמוניות נהדרים הפורחים במעלה הערוץ. החלמוניות מנצלות את נישות גידול עשירות במים מתחת למשטחי סלע גדולים. נחל רביבים הוא נחל חוצה רכס ובאפיקו נבנה הסכר היוצר את אגם ירוחם. דרך אגב, אם נעיף מבט מהכביש אל גב השלוחה שזה עתה ירדנו ממנה נזהה את הטומולי היוצרים קו משונן הנראה למרחוק.
ספרות
1. למתעניינים בארכיאולוגיה מומלץ לקרוא את ספר של רודולוף כהן – ההתיישבות הקדומה בהר הנגב, רשות העתיקות תש"ס.
2. וכן מאמרו של רודולוף כהן: "אתרי תקופת הברונזה התיכונה א בנגב, יישובי נוודים או נוודים למחצה? המופיע בספר " מחקרים בארכיאולוגיה של נוודים בנגב ובסיני" בעריכת שמואל אחיטוב, רשות העתיקות והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון 1998.
3. על אתר ירוחם ועל אתרים אחרים באזור כדאי לעיין בספר: הר הנגב, נופים וטיולים בעריכת זאב משל, משרד הבטחון ההוצאה לאור 1991.
מפות
כל המפות הוכנו על ידי ראובן פליישר.
המסלול מסומן בקו אדום דק.

שלושת המפות הבאות מתארות את המסלול
על גבי מפת סימון שבילים בקנ"מ של
1:50000 (המסלול מסומן בצבע כחול).
שים לב בשטח דרכי עפר רבות שאינן מסומנות
במפת סימון השבילים!!.
מפה בקנ"מ 1:250000 של אזור הטיול
מפה מפורטת חלק א
מפה מפורטת חלק ב
מפה מפורטת חלק ג